בסרטון טיקטוק אשר צבר לאחרונה ברשתות החברתיות, מדענית מזון נראית מסבירה מדוע לא הייתה אוכלת נבטים או בשר חי. אלא שהתשובה שזו סיפקה בהקשר הזה, העלתה לא מעט שאלות נוספות מצד הגולשים – אשר עליהן ביקשנו מטכנולוג מזון לנסות להשיב.
@hydroxide
האם דבריה של מדענית המזון נכונים – ועדיף להימנע מנבטים ומבשר חי?
"הדברים שהיא ציינה על פניו נכונים", אומר אסף יגבס, טכנולוג מזון ומומחה למיקרוביולוגיה במזון, "אלא שבפועל, רק במקרים מעטים מאוד יהיה דיווח על זיהום או על הרעלה מהסוג הזה בארץ, כי ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מאוד".
אם כך, למה שמדענית מזון תגיד דבר כזה, אלא אם היא נמצאת במדינת עולם שלישי?
"לדעתי זאת הדרך שלה להשיג לייקים", יגבס אומר, "או לגרום לבלבול בקרב הקהל הממוצע והחרד לחומרי גלם במזון".
אז ברשותך – בוא תעשה לנו סדר בדברים
"בגדול, גידול של ירקות מכל סוג, אשר במסגרתו משתמשים במים שלא עברו טיפול (כלומר מים שהיו מעורבים בהם מי ביוב, ביודעין או שלא ביודעין), עלול לשאת חיידקי אי-קולי צואתיים שהגיעו מהביוב. באותו אופן, בשנת 2011 מלפפונים הובילו למותם של 16 אנשים ברחבי אירופה, בעקבות חיידק E-Coli O157 שמקורו בביוב ובצואה".
אלא שבסרטון, מדענית המזון טוענת כי כאשר משקים נבטים במים, ובמקביל יש באדמה כל מיני חיידקים – אז החיידקים ייטו לצד באדמה שבו יש ריכוז נוזלים גבוה.
"זה אכן נכון", יגבס מבהיר, "ומצב כזה באמת עלול להביא למשיכת חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות) כדוגמת סלמונלה, אי-קולי או ליסטריה – אל מקור המים. אלא שבפועל הדבר יביא לזיהום רק אם המים היו מאוד מזוהמים, ובישראל הגידולים הם תחת פיקוח – ועוברים בדיקות מעבדה מחמירות, כולל הנבטים".
לדבריו, ברשתות המזון בארץ מקפידים על כך שהמוצרים יעברו בדיקות לגילוי חיידקים מסוגים אלו, עוד לפני שהמוצרים בכלל מגיעים לחנויות. "אנחנו לא חיים בהודו או במדינת עולם שלישי אחרת, שם המים נוטים להיות יותר מזוהמים. וגם אם המים אכן היו מזוהמים, אבל המזון עבר טיגון או בישול בחום של למעלה מ-80 מעלות – אז 99% מהחיידקים הללו ימותו ממילא", יגבס אומר. "מי שבכל זאת חושש, יכול לבחור שלא לאכול את הנבטים בצורתם ה'חיה', אלא להקפיץ אותם למשל בתוך המחבת. מרבית החיידקים שבמזון ימותו באופן הזה, במקרה שבו המוצרים שהגיעו אל הסופר היו בכל זאת מזוהמים", יגבס מסביר.
אז מתי אכילה של נבטים היא כן מסוכנת?
"כאשר נבטים נאכלים כמוצר 'חי' והם מכילים חיידקים נושאי מחלות, זה עלול להיות מסוכן", אומר יגבס. "אבל אם הנבטים מבושלים או מטוגנים בחום של למעלה מ-80 מעלות, החיידקים כאמור לא ישרדו. בנוסף, כיום יש רגולציה על המים בארץ, הם מצוינים ומטופלים היטב, כך שאין בהם את המזהמים שמוצגים בסרטון. לבסוף, חשוב לזכור שהירקות נבדקים כל הזמן גם מבחינת חומרי ההדברה שבהם, לצד זיהומים אפשריים. אנחנו מדינה מתקדמת מאוד בהקשר הזה".
ומה באשר לבשר נא – האם זה מסוכן?
"לגבי בשר נא, החשש המרכזי הוא להימצאות של סלמונלה – חיידק פתוגני שגורם למחלות", יגבס מבהיר, "כשבשר עובר בישול או טיגון בחום של 80 מעלות, החיידק ימות".
"בסרטון האמור, המדענית מסבירה כי ההמבורגר לעיתים נצרב כראוי מבחוץ, אבל מרכזו מקבל חום של 60 מעלות בלבד (כאשר הבשר עבה). במקרה כזה, הסלמונלה, במידה וזו קיימת – תישאר בבשר. אבל יחד עם זאת, אני חייב להגיד שאני אוכל בשר חי כמו קרפצ׳יו או קבב שלא עשוי לגמרי, כי פה בארץ יש רגולציה ופיקוח בנושאי פתוגניים ומשחטות. ישראל מנסה להיאבק בנושא של חיידקים מחוללי מחלות בתעשיית הבשר, ודואגת לתנאים תברואתיים מתאימים להפחתת הסיכון".
ואם בכל זאת יש חשש, עדיף לוותר על בשר חי?
"בכל תעשיית הבשר, טכנולוגים של מזון בודקים את הנושא. אבל אם קיים חשש בכל זאת – אפשר לאכול בשר שעשוי היטב ואינו חי, או לוותר על הבשר. יחד עם זאת, חשוב להבין שסלמונלה יכולה להימצא גם בביצים, ומי שצריך להיזהר מכך במיוחד הם תינוקות, זקנים או נשים בהיריון, אשר רגישים במיוחד לחיידקים הללו".
הכתוב לעיל אינו מהווה תחליף להמלצה רפואית או לייעוץ רפואי פרטני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו