אז עמדנו שעה בתור כדי לטעום את ההמבורגר של אדל בספלוב

שורה תחתונה - מדובר בהמבורגר מושלם, לא פחות, אבל...

המבורגריית "אסתר המלכה"

כשאדל בספלוב ובן זוגה, המסעדן מאץ' עבד (מיתוס), פתחו בשבוע שעבר את ההמבורגרייה התל אביבית הכשרה והוויראלית "אסתר המלכה", היה ברור שהמקום יהפוך למוקד עלייה לרגל למאות אלפי העוקבים של אושיית הרשת והריאליטי.

הבנו שמתוקף תפקידנו, נהיה חייבים לנסות את ההוט ספוט החדש והמדובר, אבל חיכינו כמה ימים, בתקווה שיעבור זעם, כדי שנוכל לענות על שתי השאלות המכוננות: אם מנקים את כל הרעש מסביב - האם ההמבורגר של אדל באמת שווה? וחשוב יותר - האם שווה לעמוד בשבילו קרוב לשעה (!) בתור צפוף? לפני שנגיע לענות על שתי השאלות הבוערות, כבר כשהגענו גילינו - איזה יעבור זעם ואיזה נעליים.

איזה יעבור ואיזה נעליים. התור הארוך להמבורגר "אסתר המלכה", צילום: דורון פרידמן

בגיחה שלנו, שהתרחשה בשעות ערב מאוחרות באחד מימי אמצע השבוע שעבר, מצאנו את המקום מפוצץ לגמרי עם תור שהשתרך לאורך הרחוב, מאבטח ומארחת שניסו (ללא הצלחה יתרה) לעשות סדר בהמולה, ולקוחות רעבים שהוכנסו למסעדה בטפטוף איטי, כאילו שמדובר במפגש מעריצים עם סלב. אה, רגע.

בלי להגזים, מהרגע שבו התייצבנו בחוץ ועד לשנייה שבה נתנו את הביס הראשון בהמבורגר חלפו כ-45 דקות, וזה רק בגלל שמצאנו, במזל רב, מקום על הבר ליד הכניסה, ממש בצמוד למארחת. הרחבה החיצונית של המסעדה היתה מלאה עד אפס מקום, וגם איתרנו סועדים שהסבו ספסלים ציבוריים סמוכים לשולחן ארוחת הערב שלהם, ככה על צומת רוטשילד-הרצל הסואן.

המבורגר שצריך לעבוד בשבילו, צילום: מאי קיסוס

רק שתי עמדות הזמנה אוטומטיות עמדו לרשות הלקוחות (בנוסף לקופת מזומן מאויישת אחת, כך לפחות הבנו). הדרך אליהן היתה רצופת אתגרים ואילצה אותנו לאגף מעריצות ומעריצים שחסמו את הגישה, מכיוון שכולם היו עסוקים בלצלם ולתייג את עצמם ואת אדל בפעולה.

בסופו של דבר הגענו למסך המגע המיוחל, ולאחר התלבטות קצרה החלטנו ללכת על בטוח והזמנו את מנת הדגל – "המבורגר אסתר המלכה" (200 גרם בקר, איולי ליים, חסה, בצל מקורמל ומלפפון מתקתק – 56 שקלים); "המבורגר מעופף" (קריספי צ'יקן, איולי צ'ילי, מלפפון מתקתק וסלט קולסאו); צ'יפס וופל (18 שקלים) ופחית שתייה (12 שקלים).

התפריט כולל מגוון מנות אחרות, כמו סוג נוסף של המבורגר ("נסיכותי", עם איולי חמאת קונפי שום), המבורגר ביונד מיט, נקניקייה בלחמניה, כנפיים ברוטב לבחירה ו"נשנושי המלך" (כלומר נאגטס), אבל אנחנו בחרנו, כאמור, בקציצה הראשית ובמקבילה המקרקרת שלה, וחשוב להבהיר שאי אפשר להוסיף למנות טופינגס למיניהן – כי פשוט אין.

המבורגר "מלכה" וצ'יפס וופל, צילום: מאי קיסוס


לגמרי מלכה

אז באשר לשאלה הראשונה - קיבלנו תשובה - ההמבורגר מעולה, נקודה. טעים, עסיסי, חם (אנחנו לא סתם מציינים את זה, ההסבר בהמשך), לגמרי מלכלך את הידיים והכי לא פוטוגני, בדיוק כמו שצריך. הלחמנייה היתה רכה, עננית ועברה חריכה זריזה (ע"ע לוגו המסעדה הצרוב). האיולי והבצל המקורמל הוסיפו לקציצה טוויסט פיקנטי-מתקתק ממכר וייחודי. המנה נטרפה תוך דקות בודדות.

זו אומנם לא יצירת מופת ויזואלית, אבל לא באנו להתייפייף, באנו לטחון. אז כן, ההמבורגר, לפחות הסוג ספציפי הזה, אפילו יותר משווה.

אוף איתך, עוף

חבל שאנחנו לא יכולים להגיד את אותו הדבר על כריך הצ'יקן המעופף. הוא היה די תפל, אנמי, והכי מאכזב – פושר במקרה הטוב / נוטה לכיוון הקריר במקרה המרגיז יותר. לא נשלול את האפשרות שהוא התייבש על הפס כמה דקות טובות עד שההמבורגר שלנו היה מוכן ואז זימנו אותנו לקחת את שניהם, שכן העובדה שההמבורגר היה לוהט והצ'יקן היה פושר-מינוס כבר בזמן ההגשה מדברת בעד עצמה.

הכרחנו את עצמנו לסיים אותו, הביסים האחרונים היו מאולצים והשארנו חצי לחמנייה. במקום ובזמן אחרים ופחות הומים, היינו מבקשים מנה חלופית. מאוד יכול להיות שהכאוס, בטח בסוג של תקופת הרצה, תרמו לפשלה, ולכן סיכמנו שניתן לצ'יקן צ'אנס נוסף בעתיד, לצד עוד המבורגר כמובן.

הצ'יפס, אגב, היה גנרי לגמרי, מהסוג הקפוא שתמצאו בכל מקום ולא שווה התייחסות של יתר ממשפט אחד, אז הנה.

יש בשביל מה לחזור, צילום: מאי קיסוס



שתי אנקדוטות לסיום: כשיצאנו מהמסעדה גילינו שהתור הארוך שהיה במקום כשהגענו, התארך כמעט פי שניים וכבר זלג מעבר לפינה. אם אנחנו המתנו 45 דקות ועוד איך שהוא הבלגנו, מעניין כמה הטירונים החדשים, ששמענו אותם תוהים בינם לבין עצמם בהתרגשות "איפה אדל?", ייאלצו להמתין. שעה? יותר? כנראה.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Adel abed bespalov (@adelbespalov)

כל זה קרה זמן קצר אחרי שגברת ניגשה אלינו (שכן ישבנו ממש בכניסה) ושאלה אותנו איך האוכל והאם שווה לחכות בתור, מפני שהיא "הגיעה במיוחד מראשון לציון". השבנו שבדיוק התכוונו לשאול חבר'ה אחרים בדיוק את אותו הדבר, אבל אם אנחנו כבר משוחחים איתה, סיכמנו שנתעדכן מולה בהמשך. מאז התפצלו דרכנו והגברת נבלעה בתוך ההמון, מבלי שראינו אותה שוב.

מקווים שהיה לה שווה, אנחנו מצידנו עדיין די חלוקים: כן, ההמבורגר של אדל בספלוב שווה, שווה מאוד. אבל לחכות בשבילו שעה? פחות. אם יצליחו לקצץ כאן את זמן ההמתנה ל-20 דקות זו יכולה להיות תחילתה של ידידות בשרנית מופלאה.

אסתר המלכה, רוטשילד 8 תל אביב
ראשון - רביעי: 12:30-23:00, חמישי: 12:30-02:00, שבת: שעה לאחר צאת שבת ועד 02:00
כשר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר