לא נעים להגיד, אבל דומינו'ס עושה *את זה* יותר טוב ממקדונלד'ס

מודים שהיינו קצת סקפטיים. כבר כמה שנים שדומינו'ס פיצה רוצה שנדע שהיא לא מכינה רק פיצות, ומקפידה להציע מבחר מצומצם של מנות צד (שהן לא לחם שום) וכריכים חלביים ובשריים (בסניפים הלא כשרים), לצד הדבר העיקרי. קשה להגיד שהקונספט נושא פרי, מפני שבואו, מעולם לא נתקלנו במישהו שאמר "וואי, איך מתחשק לי עכשיו כריך סלופי ג'ו של דומינו'ס, בואו נזמין משלוח!" (כנ"ל לגבי כריך "יווני חזק"). סלופי מזמינים מהמבורגרייה וסנדוויץ' גבינה אפשר להכין בקלות בבית, לא?

לפיכך, כשהרשת הכריזה לאחרונה על הרחבה משמעותית של תפריט-הלא-פיצות שלה עם שלוש מנות צד, כריך בודד וגם כמה דיפים חדשים על הדרך, לא עמדנו ראשונים בתור כדי לדגום אותו. והנה אנחנו בכל זאת כאן, כי המקצוע מחייב. תתפלאו, אבל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה לא הולכת להיות קטילה. דווקא היה בסדר פלוס.

נתחיל בשתי הראשונות הצמחוניות: תירס סטיקס ופוטטוס (25 שקלים למנה). הן היו חביבות, אם כי לא משהו לכתוב עליו הביתה: מקלוני תירס ופלחי תפוחי אדמה מתובלים ואפויים, שהרגישו לנו זהים למנות דומות שתמצאו ברשתות פאסט פוד אחרות, או שאפשר לרכוש במארזים קפואים בסופר. שגרתי ובנאלי לגמרי, אבל סוגר פינה.

השיחוק הגדול, לטעמנו, התגלה במנה השלישית: צ'יקן צ'אנקס (40 שקלים). הכי קל לפטור את הסייד-דיש הזה כמנת שניצלונים, אבל היא הרבה יותר מזה. מדובר בארבעה נתחי חזה עוף אפויים ומצופים בפירורי לחם מתובלים, שמגיעים לצד צמד דיפים (רטבים לטבילה). פיסות העוף היו גדולות, חמות ועסיסיות, הציפוי היה קראנצ'י ביותר, והכי חשוב: היה טעים מאוד (אם כי קצת פיקנטי) וקיבלנו פלאשבקים למנת הצ'יקן סלקט המיתולוגית ז"ל של מקדונלד'ס. יודעים מה? יש סיכוי שהצ'אנקס של דומינו'ס מוצלחים יותר מהסלקט. חבר המושבעים עדיין בדיונים, אבל העובדה שאנחנו מתחבטים ברעיון מדברת בעד עצמה.

הכריך החדש, "כריך צ'יקן צ'אנקס" (45 שקלים), בעצם דוחס כמה צ'אנקים כאלה לג'בטה עם רטבים (איולי שום וצ'ילי) וירקות. גם הוא היה טעים למדי, אבל המנה שהגיעה אלינו כבר היתה ספוגה ברטבים שקיררו את הכריך וריככו את פיסות העוף שאיבדו מהפריכות שלהן. גם הג'בטה, שאמנם היתה טרייה מאוד, ראתה ימים יותר קראנצ'יים ופחות פחוסים. לכן עפנו קצת פחות, אבל הטעמים, כאמור, היו בסדר גמור (אם כי צריך לקחת בחשבון שרוטב הצ'ילי הופך את המנה לחריפה).

בגזרת הדיפים מציעה דומינו'ס ארבעה רטבים חדשים שהולכים בעיקר לצד הראשונות, אבל מי שרוצה גם מוזמן לטבול בהן סלייס פיצה: דיפ הברביקיו היה מתקתק-מעושן וסמיך, אבל השאיר אחריו טעם לוואי צורם מאוד – ואנחנו דווקא חובבי ברביקיו מושבעים. לא מוצלח זה אנדרסטייטמנט, כנ"ל לגבי הדיפ החריף, שהיה אפילו יותר גרוע (ומר) מהברביקיו. לא נגענו בשניהם אחרי הטעימה הראשונית. דיפ הקייג'ון הפיקטני, לעומת זאת, התגלה כהרבה יותר מוצלח ומעודן (הלך לא רע עם הפוטטוס), ואילו דיפ החרדל ודבש היה לדעתנו הכי טוב מבין הארבעה: עדין, טעים וחרדלי.

האם המנות החדשות יצליחו להטמיע אצל הקהל את המסר שדומינו'ס פיצה היא לא רק, ובכן, פיצה? כולנו יודעים את התשובה, אבל נכתוב אותה ליתר בטחון: קשה להאמין. לא שיש בהן משהו רע (חוץ משני הדיפים הראשונים שהיו איומים, והיינו מציעים לרשת להוציא אותם מהתפריט לאלתר), אבל מלבד הצ'אנקס הבאמת-מעולים, סביר להניח שלא נזמין מנה חדשה אחרת במיוחד, אלא אולי רק כגיבוי.

סניפי דומינו'ס פיצה ברחבי הארץ