תופעת ברי היין בתל אביב הפכה מזמן מטרנד להתפרצות ונראה כי כמות המקומות בהם צריך לבחור בין כוס לבקבוק ובין צלחת גבינות לסביצ'ה כמעט יצאה משליטה. אפשר גם להבין את הנסיבות שהובילו לתופעה, אין ספק שהקונספט עולה בקנה אחד עם תרבות היין המקומית הנמצאת בפריחה, מתאים לסוג בילוי בוגר ונינוח, הרבה פחות מחייב ממסעדה, פשוט להעביר ערב בנעימים, ליהנות ממשקה איכותי ונשנוש מושקע.
יתרון בולט להתרחבות התופעה ברי היין היא העובדה שכעת ניתן למצוא אותם, וכמה משובחים במיוחד, במקומות שבעבר סבלו ממחסור במקומות בילוי טובים, בתל אביב ומחוצה לה. במקרה הזה - שדרות יהודית. שדרות יהודית נמצאות בשכונת מונטיפיורי, בצד הפחות אטרקטיבי של ת"א, אפשר לומר. עם זאת, מדובר בשדרה קצרה עם המון קסם רגוע, בלב אחד האזורים העסוקים והסואנים של תל אביב, שרק שיוועה לבר אופנתי שאפשר לבלות בו ערב.
בר היין החדש - ג'ודי, נפתח לפני כשבועיים בשדרה הקטנה, עם הושבה פריזאית, כשכיסאות על הרחוב מופנים אל השדרה, ועם מבחר לא גדול אך מהודק של יינות. בשדרה בה יש בתי קפה, כמה מסעדות וסופר, קשה לדמיין מיקום מוצלח יותר לבר יין.
המקום מואר באופן מעומעם ורומנטי, אך לא מאוד חשוך, כמו בחלק מהברים בעיר, ההושבה מתאימה לזוגות או לקבוצות קטנות של חברים שבאים לערב של שיחה אינטימית, יין ונשנושים.
תפריט האוכל של ג'ודי כולל בעיקר מנות קטנות כמו שמתאימות כמלווה ליין.
מה חשבנו על הבראנץ' בקפה אירופה?
התחלנו את הערב עם צלחת גבינות (56 שקלים) שהייתה מעט קטנה אך כללה שלושה סוגים של גבינות נהדרות לצד פלחי אפרסק בקונפיטורה וטוסטונים. אותה ליווינו עם כוס של רוזה דומיין דה טריין מפורבנס (44 שקלים לכוס, 184 שקלים לבקבוק), שכמו כל הרוזה הפרובנסלי היה בעל נוכחות מינרלית עמוקה, אך עדיין קליל ונהדר לפתיחת הערב.
לאחר שתייה נינוחה ושיחה נעימה, כשאנחנו מביטים על הדמויות החולפות בשעת ערב מוקדמת על השדרה בדרכן לגשר יהודית, המשכנו עם שתי מנות מהים, קרוסטיני עגבניות ואיולי פלפלים (34 שקלים), שזכו לפרוסה נאה, מלוחה ושמנונית במידה הנכונה של אנשובי. זו הייתה מנת שתייה פשוטה ואידיאלית שהצטיינה באופן מיוחד, מהסוג שאתה זוכר מטיול במדינה אירופית כלשהי ומתגעגע אליה חודשים לאחר מכן. בנוסף אליה הזמנו גם מנה של טונה כבושה (62 שקלים), שהייתה פוטוגנית להדהים וטעימה כמעט באותה מידה. יחד עם מנות הדגים שתינו גאבי של לה ראיה (44 לכוס, 186 לבקבוק), יין ממחוז פיימונטה באיטליה בעל גוון ירקרק זהוב וטעם עדין ונפלא, שהתאים היטב למנות.
למנה עיקרית הזמנו ניוקי בחמאת לימון (48 שקלים), מנה לא גדולה שממשיכה את הקו של נשנושים לצד היין, שמשלימים אותו. המנה הייתה טובה, עם ניוקי רכים ואווריריים ורוטב מדויק. בשלב זה של הערב התחשק לנו יין אדום ולגמנו פינו נואר נפלא מבורגון (58 שקלים לכוס, 248 לבקבוק) שהיה יין בעל נוכחות, אך לא כבד מדי והצליח להתאים, גם כיין אדום, למנה של פסטה.
לקינוח, אחרי ישיבה ממושכת וטיפה ראש טוב של יין, הזמנו פינו דה שראנט, ליקר על בסיס יין מתקתק שהגיע בכוסית אלגנטית והשאיר טעם טוב של עוד.
במידה רבה, שדרות יהודית הייתה צריכה את ג'ודי לא פחות מכך שג'ודי הייתה צריכה את המיקום הנכון להיפתח בו. האווירה האינטימית והנעימה, הנשנושים הכיפיים ותפריט היין הנהדר עמדו בכל הסטנדרטים הנדרשים ואף מעבר.
עצה קטנה להמשך - הורדת המוזיקה בכמה דציבלים, למען הלקוחות הקשישים בנפשם ודיירי השדרה, תהפוך את האווירה במקום מטובה למושלמת.
ג'ודי בר יין
שדרות יהודית 20, ת"א
ראשון - חמישי 17:00-23:30
שבת: 18:30-23:30
