דבש מכוורת רובוטית: הסטארט אפ הישראלי שמציל את הדבורים

לפני חמש שנים, הוקמה Beewise, חברת סטארט אפ ישראלית שמטרתה להציל את אוכלוסיית הדבורים הנכחדת. תופעת היכחדות הדבורים היא לא משהו להקל בו ראש. כ-75% מהמזון של אוכלוסיית העולם מבוסס על האבקת דבורים, ומכאן חשיבותן לסביבה. "אם לא תהיה האבקה לא יהיה פרי, ואם לא נטפל בבעיית הדבורים היום – אז עוד 50 שנה נקנה פרי באלפי שקלים, כי זה פוגע דרמטית ביכולת אספקת המזון" אומרת נטעלי הררי, מנכלית Beewise ישראל.

החברה מייצרת כוורות רובוטיות המאפשרות לדבוראים לקבל מידע על אודות הכוורות שברשותם, ואף לטפל בהן מרחוק בעת הצורך. "החזון של החברה הוא לייעל את עבודת הדבוראים ולהציל את הדבורים, ובכך לשמור על זמינות המזון שנוצר בזכות ההאבקה, כדוגמת פירות וירקות – עבור כלל אוכלוסיית העולם", הררי מסבירה. לדבריה, החברה נמצאת עדיין בצעדיה הראשונים, אך עשרות אלפי כוורות כבר קיימות בארץ ובעולם, מנוהלות באמצעות מערכות החברה.

אז איך זה עובד?
"הסטארט אפ שלנו הקים מערכת די גדולה שמכילה כ-10 כוורות רובוטיות. בתוך כל מערכת נמצא רובוט אחראי, שדוגם את אותן כוורות ומאפשר לדבוראי להביט בהן בזמן אמת, בעזרת מצלמות. בנוסף, בעזרת חיישני רעש, מד טמפרטורה וכלי מדידה ותצפית נוספים – הדבוראי יכול לדעת כל הזמן מה קורה בתוך הכוורות ואיך נחוץ לטפל בהן, במקום להגיע בעצמו לשטח", אומרת הררי.

שליטה מרחוק
חלק מהותי מהבעיה, אשר מביאה לצמצום מספר הכוורות ברחבי העולם, היא שלרוב נדרש לנסוע מרחקים ארוכים כדי לטפל בכוורות בשטח. בנוסף, דבוראים לא תמיד יודעים מה הבעיה בכוורת שברשותם, וכך נוצר מצב שבכל שנה יש כ-40-50% תמותה בכוורת. "הכוורות החכמות שלנו מאפשרות לדבוראי לדעת מראש מה הכוורת שלו צריכה, ואף לטפל בה מרחוק, מה שמוריד דרמטית את התמותה של הדבורים בכוורת", הררי מסבירה, "המטרה שלנו היא להגיע בסופו של דבר לכ-10% תמותה בלבד בכוורות".

הכוורות הרובוטיות שנמצאות ברחבי הארץ, מדרום ועד לרמת הגולן, נעות לאורך השנה במקומות שונים בארץ, לפי תנועת מרעה הדבורים. "לפני שנה בשבעה באוקטובר, הדבורים היו בשדרות ובאזורים שנפגעו, היינו צריכים להוציא אותן באישור צה"ל".

הדבורים חייבות פריחה כדי להתקיים ולקראת האביב הן עולות צפונה כדי לחפש צוף, הן צריכות אזור אופטימלי מבחינת מזג האוויר, "אז הן עוברות ממקום למקום – וזה דורש מדבוראים להזיז את הכוורת", אומרת הררי. "כיום אין לדבורים דרך לחיות מבלי שמישהו יגדל אותן ויטפל בכוורת, אין כמעט דבורי בר כי כמות המזיקים והתחלואה של דבורי הבר לא מאפשרת להן לשרוד לבדן, זה אחד הגורמים שהופכים אותה לחיה נכחדת".

הדבש הוא רק תוצר לוואי למטרת העל

השותפים העיקריים כיום בחברת "ביוויז", שממוקמת בלב הגליל המערבי, הם סער ספרא ואליה רדזינר. לצדם פועלים עובדים רבים אשר גויסו למילואים או פונו מבתיהם בעקבות המלחמה. "אנחנו מקווים להמשיך לפתח ולייצר את הכוורות שלנו, ולהוביל שינוי אמיתי באופן גידול הדבורים", אומרת הררי, "אנחנו מקווים להציל את אוכלוסיית הדבורים מהכחדה, כשהדבש הוא רק תוצר לוואי של הכוורות שלנו".

הדבש מהכוורות הרובוטיות משווק בחנויות דרך ספקים שעובדים עם הדבוראים, השנה גם יצאו במארז מיוחד לחג בשיתוף פעולה צפוני עם יקב הרי גליל. הררי מספרת כי מדובר בעשרות טונות של דבש שמיוצר מדי שנה, אבל השוק המרכזי שלהם הוא דווקא אמריקה.

.
"הדבש שלנו הוא אורגני וללא כימיקלים, כי בזכות האמצעים הרובוטיים שלנו ניתן לטפל במכונה ללא תוספות לא טבעיות. באופן הזה, הרובוט יכול להתריע למשל כשיש ריסוס בסביבה, ואז ניתן לסגור את הפתחים של הכוורת ולמנוע את פגיעתה. יש גם התרעות לדבוראי אשר עוזרות לו לקבל החלטות אודותיה, כדוגמת התרעה כאשר יש הרבה דבש בכוורת – וצריך לרדות אותו, או אם יש כוורת חלשה שצריך לחזק בחלות דבש מכוורת סמוכה. אלה דברים שדבוראים עושים באופן שוטף, וכעת הם יכולים לנהל זאת בקלות, מרחוק ובזמן אמת".

למרות הטכנולוגיה, ישנן פעולות שעדיין דורשות מדבוראים להגיע פיזית לכוורת מדי כמה חודשים. "הדבוראי חייב למשל להזיז את הכוורת בעת הצורך או לרדות את הדבש ולבצע פעולות עדינות. אבל אם דבוראי בכוורת רגילה מגיע אחת לשלושה שבועות, כדי שהכוורת לא תמות, בכוורות הרובוטיות הוא יכול להגיע אחת לחודשיים-שלושה", אומרת הררי. "המטרה הסופית שלנו היא לשכלל את הפעולות במערכת על מנת שזו תהיה אוטונומית לגמרי, וכן להגדיל את טווח השימוש בכוורות שלנו – כך שזאת תהיה דרך הטיפול הנפוצה בכוורת בעולם".

"חשוב להבין שלא נכנסה אל שוק הכוורות טכנולוגיה מעולם", היא מסכמת, "במשך 200 שנה דבוראים עבדו עם כוורת עץ באותה הדרך. לכן הדבורים וגם הדבוראים הולכים ונעלמים, הם משוועים לטכנולוגיה חדשה שתייעל את עבודתם ובשביל זה אנחנו כאן".