פנינים קולינריות מפתיעות בעיר שכנראה לא חשבתם לאכול בה

בית מאפה בולגרי שמכין הכל בעבודת יד, מסעדה בוכרית משפחתית שפועלת כבר 30 שנה • הביס המושלם שהגיש לנו האופה מגיאורגיה, ופלאפל שהרגשנו חובה לספר עליו - מסיבה טובה במיוחד • 4 בתי אוכל ששווה להגיע בשבילם עד לבאר יעקב ורמלה

מסעדת פרגנה. צילום: מיקה לופו וייס

אם נשים את תל אביב בצד לרגע, כשחושבים על עיר לצאת לאכול בה הראשונות שקופצות לראש הן חיפה, אשדוד וירושלים, אפילו נצרת ועכו. כל אחת מהערים הללו עשתה לעצמה שם כבית לעסקים קולינריים טעימים ומסקרנים.

מה שרובנו לא מודעים אליו הוא שגם בערים אחרות, נחבאות אל הכלים וזוהרות פחות, מסתתרים להם אוצרות קולינריים משובחים שרק מחכים שנגלה אותם. כאלה הן באר יעקב ושכנתה הסמוכה, רמלה - עיר שלמען האמת שמה כבר מוכר בהקשר הזה בעיקר בשל השוק הנהדר שלה. בביקורנו האחרון בערים האלה של דרום השפלה גילינו כמה הפתעות ששווה לשים עליהן זרקור.

טרי טרי, צילום: מיקה לופו וייס

אוננה בית מאפה בולגרי

את היום שלנו פתחנו במרכז מסחרי מנומנם בבאר יעקב. ברחבה היו מפוזרים שולחנות פלסטיק אליהם מתכנסים כל בוקר הפרלמנטים הקבועים. בין קריאת עיתון שמלווה בוויכוח סוער על פרצופה של המדינה למרתון שש-בש, הם נהנו ממאפים בולגריים מצוינים שהוכנו בעבודת יד, על ידי מי שהיה פעם מלך השערים של מכבי יפו, משה אוננה.

את "אוננה בית מאפה בולגרי" הוא פתח לראשונה לפני 35 שנה ביפו. כשהוא ומשפחתו עברו לבאר יעקב השקטה, העסק עבר איתם. עם השנים, המקום הלך והתרחב, בני משפחה נוספים הצטרפו לניהולו. לאחרונה הוא גם עבר שיפוץ מושקע, וזכה לעיצוב מחודש ולשלט גדול ומרשים (את כדור הרגל המזוהה כל כך עם משה והמקום הם החליטו הפעם להשאיר בזיכרונות).

"אוננה בית מאפה בולגרי", צילום: מיקה לופו וייס

בהגיעכם תוכלו להסב לאחד משולחנות הפרלמנט ולתת ביס בשלל מאפים בולגריים, כולם על טהרת בצק הפילאס, שאת שכבותיהם הדקיקות פותחים כאן בידיים אוהבות ומיומנות וללא מכונה. את מילויי הגבינה הבולגרית, החציל, התרד ותפוחי האדמה מכינים כל יום טרי טרי.

במקררים תוכלו למצוא את כל המאפים לרכישה ואפייה בבית, כולל שלל צ'וקור (או בפיהם צ'וקוריקו) משפחתיים שהם יופי של סגירת פינה לארוחת ערב משפחתית או לאירוח מרשים באפס מאמץ.

רחוב יהודה 3, באר יעקב
א׳-ה׳ 07:00-17:00, ו׳ 6:00-15:30
כשר למהדרין

יש גם מאפים לרכישה, צילום: מיקה לופו וייס

פלאפל ביטון

המשכנו אל שכונת יהלום, אל מרכז מסחרי עמוס שבחזיתו נמצאת חנות קטנטונת בשם "פלאפל ביטון". המקום היה נקי נעים ומתוקתק, בר סלטים מרשים ומגרה הוצג בו, הפיתות שהונחו על הדלפק היו שמנמנות וטריות והפלאפל עצמו בהיר, פריך, נטול שמנוניות ומתובל בעדינות נעימה. בקיצור, יופי של פלאפל, אבל למה להגיע עד באר יעקב בשביל מנת פלאפל? בגלל שמעון ביטון, הבעלים.

בתחילת המלחמה, כמו עסקים קולינריים רבים אחרים, גם ביטון שם לעצמו למטרה לעזור להאכיל את החיילים וכוחות הביטחון. הוא קם, פתח את העסק, הזמין סחורה, כתב בעמוד הפייסבוק של העסק שהוא ישמח לעזרת מתנדבים בהכנת ובשינוע המנות לבסיסים ובתי חולים בכל רחבי הארץ, נכנס למטבח ולא יצא ממנו עד שיותר מ-10,000 מנות חולקו.

פלאפל ששווה לדבר עליו, צילום: מיקה לופו וייס

גם בימים אלה, ממשיך שמעון לתרום. כל חייל שמגיע אליו עם מדים, מקבל מנה חינם, ואם זאת לא סיבה טובה דיה להגיע ולפרגן לעסק קטן עם לב גדול, אז דעו לכם שגם הצ׳יפס כאן פשוט מעולה - רך מבפנים, קריספי מבחוץ, חם, מתקתק ומלוח - בדיוק כמו שצריך.

מרכז צמרות, רחוב יהלום 3, באר יעקב
א׳-ה׳ 10:00-20:00, ו׳ 10:00-14:00
כשר

חצ'פורי ממוקה

למעשה הצ׳יפס היה כל כך טוב, שהתקשינו להיפרד ממנו ולקחנו אותו איתנו כדי שנוכל להמשיך ולהנות ממנו גם בנסיעה הקצרה אל היעד הבא שלנו: "חצ׳פורי ממוקה" נמצא גם הוא במרכז מסחרי נידח ודי שומם בפאתי רמלה. כל כך שומם שאם לא תדעו בדיוק מה אתם מחפשים, כנראה שגם לא תמצאו אותו. מדובר בבית עסק מהסוג שכבר כמעט לא נתקלים בו. המקום הנחבא אל הכלים הזה, מעוצב בצבעוניות רבה ומשמחת. קירותיו מכוסים בשלל תמונות של סלבריטאים שסעדו כאן בעבר, וממוקה, הבעלים, מכין ומגיש כאן את המאפים הגיאורגים חצ'פורי, אצ'רולי מגורי ולוביאני - והוא עושה אותם כל כך טוב.

כל כך טעים, צילום: מיקה לופו וייס

את החצ׳פורי דגמנו דווקא בגרסה עם תפוחי האדמה, כי כל המכונסים לשולחן היו מהמיעוט המיוחד הזה שמאמין שבורקס תפוחי אדמה טעים יותר מזה עם הגבינה. מיד התברר שזאת הייתה החלטה נבונה מאוד, כי הוא היה פשוט נפלא. המאפה שהגיע עם זיתים וחריף ביתי בועט, פודר בכמות מכובדת של פלפל שחור, והיה חם, נימוח ומתפצפץ. כשהגיע לשולחננו מאפה אצ׳רולי הגבינות, כולל ביצת העין הצהבהבה שמתנוססת בראשו.

קיבלנו מממוקה שיעור מרתק באופן שבו נכון באמת לאכול את המאפה הלוהט הזה כשהוא בחש לנו את הביצה לתוך בלילת הגבינה הלוהטת היטב היטב, עד שהכל נדמה לפונדו זהבהב ומגרה במיוחד. את כל זה הוא חיזק בתועפות של פלפל שחור, קטם פינת בצק אחת, ובאצבעות חזקות ועמידות לחום כיאה לאופה, טבל טבילה הגונה בליבת הגבינה הפועמת. הביס הזה שהוא הגיש לנו, העלה דמעות של אושר בעיניים ודגדוג של פלפל שחור בנחיריים.

המקום הנסתר, צילום: מיקה לופו וייס

לקינוח יש מתוק אחד ויחיד שממוקה מכין כאן במקום: צ׳וצ׳חלה, והיא שונה מאוד מהצ׳וצ׳חלה המצויה. הצ׳וצ׳חלה של ממוקה קצרה ושמנמנה, את ליבת אגוזי המלך עוטפת שכבה עבה ונדיבה של סירופ ענבים מתקתק ועשיר. כל מה שצריך לסיום ארוחה נהדרת.

רחוב חטיבת קרייתי, רמלה (בתוך המרכז המסחרי, אחרי הירקנייה)
א׳-ד׳ 9:00-19:00, ה׳ 9:00-20:00, ו׳ 9:00-14:00, ש׳ 20:30-22:00
כשר בד״צ

פרגנה

מתנודדים מצד לצד ומלאי עונג הגענו אל היעד האחרון שלנו: "פרגנה", מסעדה בוכרית משפחתית שפועלת ברמלה משנת 1993.

המקום מציע תפריט רחב עם כל הקלאסיקות שיש למטבח הזה להציע: מנטו, סמסי, צ'יבורק, דושפרה, לגמן, אושפלו ועוד. הכל נעשה כאן במקום, טרי חם ועטוף בכבוד, מסורת ואהבה, שבני משפחת חכמוב רוחשים לתרבות הבישול שלהם ולקהל הלקוחות הוותיק שלהם.

מנטו בפרגנה, צילום: מיקה לופו וייס

מיד כשהתיישבנו פתחו לנו האחים חכמוב שולחן נדיב ועמוס כל טוב. אבל שלוש המנות המצטיינות היו ללא ספק: מרק הדושפרה שהיה חם, עם טעמי ציר עמוקים והדהוד נעים של עגבניות. הוא הכיל בקרבו כמות מכובדת של כיסוני בשר נפלאים; האושפלו, שהיה עטוף שומן מענג, מתקתק ומפולפל בנדיבות, ונתחי הבשר שבו נמסו על הלשון; הצ'יבורק שהיה מטוגן במיומנות כזאת שהפכה אותו לפריך ומתפצח, אך ללא טיפת שמנוניות מכתימה ומעיקה.

אזהרת מסע: תבואו רעבים! האחים חכמוב אוהבים לראות שמשאירים צלחות ריקות.

מרכז מסחרי ויצמן, רחוב חיים ויצמן 11, רמלה
שעות פתיחה: א׳-ה׳ 10:30-0:00, ו׳ 10:30-16:00
כשר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר