ככה תחלקו פיצה במדויק: עובדות מעניינות על ג'אנק פוד

ביום הג'אנק פוד הבינלאומי שמצוין היום (ראשון), מותר לנו לחטוא למשך 24 שעות ולתפנק עם הגילטי פלז'ר המועדף עלינו בלי רגשות אשם. אז אם מדובר בפיצה, המבורגר, הוט דוג או צ'יפס - ריכזנו לכבודם של המאכלים שזכו (לעיתים שלא בצדק) לתואר "לא בריאים" כמה עובדות שאולי לא ידעתם. בתיאבון.

פיצה

לא נשקר. כשמדובר בפיצה אנחנו שייכים לאסכולה של ג'ואי מ"חברים": לא חולקים. אבל אם בכל זאת מצאתם את עצמכם מוקפים באנשים ונאלצים לשתף, לפחות תתנחמו בתאוריית הפיצה. מדובר בעיקרון מתמטי שנוגע לחלוקת מעגל. לפי התיאוריה, אם נחלק עיגול לשמונה חלקים שלמשל, באמצעות ארבעה קווים, שטח הפרוסות הממוקמות באלכסון זו לזו יהיה שווה לשטח הפרוסות הנותרות אם מיקמנו את הקווים בזוויות של 45 מעלות. כמו כן, אם שני אנשים חולקים פיצה שפרוסה כך ולוקחים את המשולשים לסירוגין, כל אחד מהם יקבל כמות שווה של פיצה, ללא קשר לנקודת החיתוך המרכזית. מכאן נובע שאם אתם שניים - תוכלו להתחלק שווה בשווה. עכשיו תתחילו לחשב.

והנה עוד עובדה מעניינת לחובבי הז'אנר: פיצה היא גם שם של שפת תכנות. שפת התכנות "פיצה" היא הרחבה של שפת התכנות Java (ג'אווה). היא נוצרה בשנות ה-90 על ידי מרטין אודרסקי ועמיתיו במטרה להוסיף יכולות של תכנות פונקציונלי לשפת Java.

המבורגר

אולי לא ידעתם, אבל מעריץ מושבע של הקציצה השומנית היה מלך הרוקנ'רול אלביס פרסלי. הכוכב, שבשנות השיא של הקריירה היה אליל בקרב מיליוני נערות מתבגרות בזכות המראה המצודד ותנועות אגן מחוצפות, סיים את חייו בגיל 42 בלבד. הוא נהג להזמין לעיתים קרובות כמויות גדולות של המנה האהובה עליו במהלך סיבובי ההופעות וההקלטות. לפעמים היה מזמין אפילו עשרות בבת אחת כדי לאכול לבד. המסעדות המקומיות בממפיס, עיר מגוריו, נהגו להכין מנות שאהב, חלקן היו המבורגרים מיוחדים שנקראו על שמו והם קיימים בהן עד היום.

עוד אנקדוטה - לפי אחת השמועות המצערות שנקשרו לשמו, הוא מת כשאכל המבורגר. השמועה הזו נובעת ככל הנראה מהעובדה שהזמר סבל מהשמנת יתר ובעיות בריאותיות רבות בשנים האחרונות לחייו.

צ'יפס

בבלגיה, ארץ שמוכרת יותר בזכות השוקולד, הוופלים והבירה שלה, נמצא גם מוזיאון ייחודי ומרתק שמוקדש כולו לצ'יפס בשם Frietmuseum. המוזיאון ממוקם בעיר ההיסטורית ברוז'. הוא הוקם בשנת 2008 ומציג את ההיסטוריה של תפוח האדמה עצמו, החל מגילויו וגידולו על ידי בני האינקה בין השנים 8000 ל-5000 לפני הספירה ועד להגעתו לאירופה במאה ה-16. המוזיאון גם מלמד על הפיכת תפוח האדמה לצ'יפס דרך תערוכות אינטראקטיביות, תצוגות היסטוריות ואוצרות המכשירים המקוריים ששימשו לייצור צ'יפס לאורך השנים.

נקניקייה בלחמנייה (הוט דוג)

מי אחראי להכנסת הנקניקיות לתוך לחמנייה? אחד הסיפורים המוכרים הוא זה על אנטון פויכטוואנגר, אדם שמכר נקניקיות ברחובות סנט לואיס שבמיזורי בארה"ב. פויכטוואנגר נהג לספק לאנשים כפפות לבנות כדי שלא ייכוו בידיהם כשהגיש להם את הנקניקייה הרותחת. מכיוון שמרבית הכפפות לא חזרו אליו, גיסו האופה ייעץ לו למכור אותן בלחמנייה לבנה ארוכה ורכה במקום.

ועוד נקודה מעניינת: סביב מקור השם "הוט דוג" לתיאור נקניקייה בלחמנייה יש לא מעט סיפורים ומחלוקות. לפי גרסה אחת, היו אלה מהגרים מגרמניה במאה ה-19 שנתנו למנה את שמה והם גם אלה שהביאו איתם לארצות הברית נקניקיות מסוג "פרנקפורטר" או "ווינר". לפי גרסה אחרת, המונח "דכסהונד סוסג'" (נקניקיית תחש) שימש לתיאור הנקניקיות הארוכות והצרות, שהזכירו בצורתן כלבים מגזע תחש ובשנת 1901 אמן הקריקטורות, טאד דורגאן, פרסם ב"ניו יורק טיימס" ציור שמעלה את החשש שמא הנקניקיות אכן מכילות בשר כלבים. הוא תיאר אותן בו בשם "כלבים חמים" (Hot Dogs).