"לא מבינה את זה שמרגישים צורך להגיד לי 'תודה' בתור דרוזית"

יותר מחמישה שבועות של לחימה קשה פגעה לא רק בנפש, בגוף ובמורל של אזרחי ישראל, אלא גם היכו בעוצמה עשרות בתי עסק שנאלצו לסגור את שעריהם בגלל המצב.

השפית המובילה נאיפה מולא, שמוכרת גם כמתמודדת בולטת מתוכנית "משחקי השף", פתחה לפני פחות משנה את המסעדה שלה "נאיפה" בנווה צדק בתל אביב, ונאלצה גם היא, כמובן, לסגור את שערי המקום לאחר השבת השחורה של השבעה באוקטובר. בימים האחרונים היא החליטה שלא לתת למצב להכניע אותה ולפתוח מחדש ובגאווה את דלתות המסעדה. לקראת ערב הפתיחה המחודשת היום (חמישי), מולא החליטה לייצר סיכת אחדות – סיכה המשלבת בין דגל ישראל לדגל הדרוזי.

עמוד האינסטגרם של נאיפה מולא

"אמרתי שאם אני פותחת זה יגיע עם מחווה מיוחדת. משהו עם מסר", היא מספרת על ההחלטה לייצר את הסיכה. "אז חוץ מדגל ישראל והדגל הדרוזי בכניסה למסעדה, החלטתי לייצר את הסיכה של דגל ישראל והדגל הדרוזי משולבים יחד, וכולנו - אני והצוות - נענוד אותה הערב וגם את הצמידים הצהובים להשבת החטופים".

מה היו התגובות מצד הצוות?

"כולם התרגשו מאוד. ראו בזה משהו של אחווה. אמרתי להם שזה לא חובה, אבל כולם הביעו התלהבות ואמרו שיענדו את הסיכה בשמחה".

לאור הפתיחה המחודשת, נשמעת מולא נרגשת במהלך השיחה שקיימנו איתה היום ובכל זאת מודה ש"זו לא הייתה החלטה פשוטה. היו הרבה התלבטויות. לקחתי את כל מה שקרה בצורה קשה ומאוד אישית. לקח לי 20 ימים להתאושש מזה ולא יצאתי מהבית", בקול כבד היא מוסיפה: "חברים שלי נרצחו, בעלי במילואים, אח שלי לוחם בעזה".

איך בכל זאת פותחים מקום שנועד לשמח?

"הייתה לי תקופה אישית מאוד קשה, אבל דווקא מתוך זה הבנתי שהייעוד שלי בקריירה זה לארח, לשמח אנשים. אירוע כזה מאוד מכניס לפרופורציות. העם צריך אותנו. הניצחון שלנו הוא בחזרה לשגרה ואצלי זה דרך האוכל".

צריך לא מעט אומץ כדי לפתוח בזמן כזה.

"זה נכון. אין הרבה מסעדות שף שיש להן עכשיו את האומץ לפתוח והרבה אמרו לי שזה סיכון. זה קשה. באמת צריך הרבה אומץ לפתוח את השערים של המסעדה מחדש, לגייס צוות, לתפעל את הכל. הרגשות מעורבים. עדיין יש תחושת אבל ואבדון אבל חייבים להיות חזקים. אין לנו אופציה אחרת"

איך התגובות על האופן בו אתם פותחים?

"אומרים לי 'תודה' כל הזמן על שאני משתפת ותומכת, אבל אני לא מרגישה או חושבת שיש צורך. אנחנו עם אחד. זה מה שיפה במדינה שלנו. יש בה מגוון וכולנו יחד. זה לא חדש מה וכמה הדרוזים תורמים למדינה. לא מבינה את זה שמרגישים צורך להגיד לי 'תודה' בתור דרוזית. בעיניי זה מובן מאליו. גדלתי ככה, על הערכים האלה עם דגל ישראל בסלון. אני פטריוטית. אני קול חשוב לעדה ואני רוצה לבטא את זה. אני לא פוליטיקאית ולא מחפשת להביע את עצמי דרך הפוליטיקה. זה הכל נטו ממני. מהרגש שלי. מאיך שאני מרגישה והערכים שעליהם חונכתי. הרגשתי שזה משהו שאני חייבת לעשות עכשיו, כי אם לא עכשיו אז מתי? אני מארחת בכל נימי גופי ונפשי גם לפני מה שקרה. מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד יוצאת לאורחים, מדברת איתם, מחבקת. זו אני - All In".

יש משהו שחשוב לך להגיד לסיום לקראת הפתיחה ובכלל?

"יש לנו עם נפלא ומאוחד. זה כל כך חשוב להישאר מאוחדים ולתמוך אחד בשני תמיד, אבל במיוחד עכשיו. אנשים צריכים לצאת וליהנות. אני פה לחבק את כולם".