במצב המלחמה הקשה והבלתי נתפס שמדינת ישראל מתנהלת בו מאז יום שבת האחרון, לצד עשרות אלפי אזרחים טובים שעוזבים הכל ומתגייסים למען חיילים ואזרחים, יש גם לא מעט ידוענים שמבקשים לתרום בכל דרך בשעות הלא פשוטות שעוברות על האזרחים במדינה.
מי שלא מוצאת מנוחה מאז החלה הלחימה היא מנחת הטלוויזיה, קורין גדעון, שיחד עם בעלה חילי החליטה להפוך את המעדנייה המצליחה שלהם "סורוצקין מעדנייה יהודית", שבימים כתיקונם עושה משלוחים ברחבי הארץ, למרכז של איסוף תרומות, ולא רק של מזון.
מאז סוף השבוע מתפעלים אותו השניים בכל הרמות: החל ממשלוחי אוכל, דרך גיוס תרומות וחיבור בין תורמים לנזקקים ועד לסיוע במציאת דיור זמני ומקומות אירוח. "זה התחיל באופן טבעי, כמו אצל כולם", סיפרה לנו הבוקר (שני) גדעון בשיחה שקיימנו איתה על המוטיבציה להקמת ה"חמ"ל" במעדנייה. "אחרי השוק הראשוני הבנו שצריך להתעשת - וזה המעט, הטיפה בים, שאנחנו יכולים לעזור בו", הוסיפה.
איך הכל התחיל?
"התחלנו בלתרום את כל האוכל שנשאר לנו מהמעדנייה. זה המשיך בתשתיות שלנו – יש לנו את המפעל שלנו בפתח תקווה עם המקררים שאפשר לאחסן בהם אוכל, את הנהגים שלנו ועשרות אנשים אחרים שהתנדבו".
אמש (ראשון) שיתפה גדעון את 365 אלף עוקביה בנעשה בסטורי באינסטגרם: "הקמנו חמ"ל במעדנייה", כתבה והוסיפה: "כל מי שמעוניין לתרום אוכל, ציוד, טואלטיקה ומי שרוצה להתנדב להסיע את הדברים, אנחנו מאגדים הכל".
גדעון המשיכה ועדכנה לגבי ההיענות, שיש "כמות פניות מטורפת... פעם ראשונה מאתמול שיש לי קצת תחושה של תקווה", אמרה והוסיפה: "אין על העם שלנו".
היום היא מספרת: "בהתחלה פרסמתי מספר של אחד העובדים שלנו והיה כל כך מרגש לראות איך זה גדל. כל כך הרבה אנשים רוצים לתרום – בין אם זה בשינוע של ציוד ואוכל, ועכשיו גם הקמנו קבוצה נפרדת לדירות. במפעל נאספות ונשלחות תרומות כל הזמן ללא הפסקה".
מי תורם?
"יש המון תורמים גם בחו"ל - ישראלים ויהודיים. מדובר בתורמים עם סכומים משמעותיים שרק מחפשים לתרום וצריכים את הגורם המקשר. אתמול מצאתי את עצמי מתעסקת בחיבור בין תורמת של ווסטים קרמיים לבת זוג של חייל ביחידה מובחרת שיש בה מחסור בווסטים. בחיים לא חשבתי שאמצא את עצמי מתעסקת בדבר כזה".
יש מקרה מסוים שזכור לך במיוחד?
"הגענו גם לאמהות חד הוריות. מתנדב שלנו הביא מטרנה לאמא נצורה שלא הייתה לה מטרנה לתינוקת שלה", סיפרה והוסיפה בתרגשות: "אתמול הייתה לי תחושה של קצת תקווה ומשמעות. הדבר היחיד שעוזר לנו זה לדעת שעוזרים קצת. זה מסיח את הדעת. מאפשר קצת בריחה. אני יושבת בבית ורואה במצלמות של המפעל את ההיענות המטורפת – כל היום מגיעים לשם אנשים עם תרומות. אנחנו מגיעים לבסיסים, מחלקים לחיילים. כולם עושים הכל בהתנדבות. אצל כולם זה הכל מתחושת שליחות. כולם בדיכאון וזה הדבר היחיד שמפיח בנו קצת משמעות. כל היום אנחנו בזה".
גדעון גם עדכנה לגבי הפרטים לטובת לקיחת חלק במיזם המבורך: "כל הפרטים לתרומות ולעזרה שמורים אצלי בהיילייטס בסטורי. אפשר לתרום דרכנו סלי מזון. אנחנו לא מרוויחים על זה שקל - אנחנו רק המתווכים. לנו יש את התשתית והנהגים. אנחנו נעביר את כל התרומות וסלי האוכל. אנחנו רק הגורם המקשר", ביקשה להבהיר וסיכמה: "אין על העם שלנו. זו נקודת אור קטנה וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות. אני שבורת לב ונקווה שיהיה פה שקט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו