בשנה הבאה צפויה רשת ההמבורגרים האמריקנית שייק שאק לפתוח סניף ראשון בישראל. העובדה הזו עשתה אותנו רעבים לעוד קצת קולינריה בינלאומית מהירה בארץ הקודש, אז ישבנו וחשבנו אילו עוד רשתות נרצה לראות במחוזותינו בהקדם. הקאץ': מותגים שלא מקבלים הזדמנות נוספת, הם כאלה שכבר היו פה בעבר וכשלו (ע"ע סטארבקס, וונדיס, ננדוס, סבארו, סאבוויי ודנקן דונאטס... פספסנו מישהו?) אחרת לא נצא מזה. אז מי עלו ברשימה? פתחו פה גדול וגלו.
פייב גייז (Five Guys) – מעשה בחמישה בחורים (ונשיא אחד)
מאיפה?
ארה"ב.
מה מכינים?
בעיקר המבורגרים, אבל גם נקניקיות, מילקשייקים ועוד כמה כריכים פחות משמעותיים.
למה דווקא היא?
נכון, לא חסרות בארה"ב רשתות המבורגר שטרם הדליקו גרילר בישראל. אנחנו יכולים לספור בערך עשרים כאלה, חלקן לא רעות בכלל ואחרות אפילו משובחות. אבל משום מה יש לנו חיבה מיוחדת לפייב גייז, שנוסדה לפני 37 שנה ומונה כיום כ-1,700 סניפים בצפון אמריקה, במזרח הרחוק, באירופה, באוסטרליה ובמזרח התיכון.
אולי אלה ההמבורגרים הפחוסים אך העמוסים והטעימים שלה, שמגיעים בשני גדלים: "קטן" (קציצה אחת) ו"רגיל" (שתי קציצות), ושלא תטעו: גם הכריך הקטן יפוצץ אתכם מכאן עד אמריקה, שכן אפשר להעמיס עליו כ-15 טופיגנס חינמיים - כולל תוספות פרימיום כמו פטריות צלויות ופלפל חלפיניו.
אולי זה הצ'יפס הטרי שנחתך על המקום, מטוגן עם הקליפה (תשכחו מטוגנים תעשייתיים קפואים) ומנה אחת שלו מספיקה בקלות לשני סועדים. ייתכן שאלה הבוטנים, שמחולקים חופשי-חופשי כנשנוש על חשבון הבית (אם אם כי מי שאלרגי חייב להיזהר). יש סיכוי שזה העיצוב הרטרו-דיינרי המזמין ולא מן הנמנע שאלה המחירים הסבירים - כ-13 דולר (47 שקלים) לארוחה משביעה של המבורגר, צ'יפס ושתייה במילוי חופשי. ככל הנראה אלה כל הסיבות יחד.
עוד ביס קטן: לא רק אנחנו אוהדים את פייב גאיז, אלא מתברר שגם ברק אובמה. ידוע שנשיא ארה"ב לשעבר נהג לקנות לו ולצוותו ארוחות צהריים בסניף של הרשת הממוקם ליד הבית הלבן (פייב גייז נוסדה למעשה בארלינגטון, וירג'יניה, הסמוכה לוושינגטון הבירה), ויש לכך תיעודים מצולמים. "גוד בלס דה" רוטב ברביקיו.
טים הורטונז (Tim Hortons) - כדורי הדונאטס של אליל ההוקי הקנדי
מאיפה?
קנדה.
מה מכינים?
קפה, דונאטס, מאפים, כריכים וארוחות בוקר.
למה דווקא היא?
זה לא סוד שרשתות קפה בינלאומיות שניסו לחדור לשוק הישראלי נחלו כישלון חרוץ, שכן הקהל המקומי מעדיף קפה כחול לבן. סטארבקס התקפלה מפה מהר מאוד עם הבוחשן בין הרגליים, ואילו מקופי בין נשאר רק סניף אחד וסורר בירושלים, שלהערכתנו מכוון בעיקר לתיירים. ובכל זאת, היינו נותנים צ'אנס לטים הורטונז - רשת הקפה המובילה בקנדה והשלישית בגודלה בעולם.
הקפה שלה אמנם אחלה (אנחנו מזמינים בעיקר את המוקה), אבל הפריט בתפריט שגונב לטעמנו את ההצגה הוא ה"טימביטס" - כדורי דונאטס קטנים בטעמים שונים (הבצק העודף מהחור, בעצם). מניסיון אישי: אפשר להעמיס כמה עשרות טימביטסים כאלה בקופסה צבעונית, ולחסל אותם הרבה לפני שהמצפון קולט שהוא אמור להתחיל לנקוף.
אף שרובם המוחלט של 5,000 סניפי הרשת ממוקמים בקנדה, אפשר להיכנס ל"טימיז" (ככה המקומיים קוראים לה) גם בארה"ב, במקסיקו, בבריטניה, בהודו, בתאילנד, באיחוד האמירויות ובמדינות נוספות, כאשר בשנה הבאה צפויים להיפתח סניפים במזרח הרחוק. אפשר להוסיף גם אותנו לרשימה?
עוד ביס קטן: הרשת קרויה על שמו של טים הורטון, כוכב הוקי אגדי שייסד אותה ב-1964. כיום היא נמצאת בבעלות חברת האם של ברגר קינג (RBI) שכבר פועלת בארץ, אז באמת שאין תירוצים.
ג'וליבי (Jollibee) - ספגטי מתוק ופאי טונה מהפיליפינים
מאיפה?
הפליפינים, כמובן.
מה מכינים?
עוף מטוגן, המבורגרים וספגטי כמו שמעולם לא ניסיתם.
למה דווקא היא?
לא, לא בחרנו ברשת פיליפינית רק בשביל להישמע אקזוטיים. ג'וליבי אמנם נוסדה במדינה האסייתית ב-1978, אבל מונה כיום כ-1,500 סניפים ברחבי העולם - לא רק באסיה אלא גם בצפון אמריקה, במערב אירופה ובמדינות המפרץ. על פניו מציעה הרשת מנות פאסט פוד שגרתיות (המבורגרים, עוף וכו'), אבל הטוויסט שלה הוא הסגנון הפיליפיני של המאכלים, שלרוב מתהדרים ברטבים מתקתקים בעלי טעמים עזים, שלא תמצאו ברשתות אחרות.
צלש"ים מיוחדים מוענקים למנת ה"ג'ולי ספגטי" המפורסמת, השוחה ברוטב סמיך לו ניתן להוסיף פרוסות נקניקיות וטופינגז אחרים; לכריך הפרייד צ'יקן הסופר קראנצ'י והמומלץ כנקודת פתיחה, ולאפשרות לצרף למנות תוספת אורז.
עוד ביס קטן: בעוד שהמתחרות מסתפקות בדרך כלל בקינוחים שגרתיים כמו פאי תפוחים או שוקולד, בג'וליבי מפנקים עם מילויים פחות בנאליים כמו: מנגו, אפרסק, אננס, קוקוס ו... טונה?! כן, טונה. תתמודדו.
צ'יק-פיל-אה (Chick-fil-A) – עפים על העוף
מאיפה?
ארה"ב.
מה מכינים?
חזה עוף. מטוגן, בגריל, בכריך, בראפ או כנאגטס - הכל הולך.
למה דווקא היא?
בלי טריקים ובלי שטיקים - רק צ'יקים. עם כל הכבוד לארוחות הבוקר ולסלטים שגם מוצעים ברשת, מי שפוקד את צ'יק-פיל-אה מחפש רק דבר אחד: מנות חזה עוף טריות, עסיסיות ומתובלות היטב. גולת הכותרת של המותג האמריקני הזה, שנוסד לפני כמעט 80 שנה ומפעיל קרוב ל-3,000 סניפים (רובם המוחץ בארה"ב וכמה בקנדה), היא כריך חזה העוף הקריספי, הזהוב והעסיסי שלה. דמיינו שניצל בציפוי עדין, רק הרבה יותר עבה וצ'אנקי, שמגיע גם במהדורה ספייסית למתקדמים. הזמינו את אחד משני אלה, עם ירקות או בלי, ותודו לנו אחר כך - רק לא בפה מלא בבקשה.
לא נבוא בטענות גם למי שיעדיף את גרסת העוף בגריל של המנה לטובת מיגור הצרבת, או יסתפק בקומץ נאגטס. העיקר ללכת עד הסוף עם העוף.
עוד ביס קטן: אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים להתרחב למדינות נוספות, שמה לעצמה הרשת מטרה לפתוח סניפים חדשים באירופה לא יאוחר מ-2026. באמת שרחוק לנו לטוס כל פעם עד ארצות הברית.
נורדסי (Nordsee) – שוחים עם הזרם
מאיפה?
גרמניה.
מה מכינים?
מנות דגים מהירות.
למה דווקא היא?
כי לפעמים, תאמינו או לא, עדיף להכניס לבטן משהו יחסית מזין. נורדסי הגרמנית סוגרת לנו את הפינה הזו עם תפריט מבוסס דגים טריים בצלחת או בכריך - ואפילו, יש בה סושי. אף שקונוס הפיש אנד צ'יפס שלה הוא נשנוש מפתה למדי ובורגר הסלמון בהחלט ראוי לאזכור מיוחד, אנחנו מרגישים הכי טוב עם עצמנו אחרי מנת פילה הסלמון בתוספת תרד ותפודים. גם סלט הטונה והמוצרלה הולך.
נורדסי מתפעלת, נכון להיום, כ-370 מסעדות בעיקר בגרמניה ובאוסטריה, אבל תמצאו אותה גם במדינות נוספות ברחבי אירופה והמזרח התיכון (כמו מצרים ואיחוד האמירויות). היא מוזמנת לעלות גם לישראל - דרך הים כמובן.
עוד ביס קטן: נורדסי, או לפחות חברת הדיג שלימים הפכה לנורדסי, נוסדה בברמן, גרמניה ב-1896. לא, לא טעינו במאה, וזה ככל הנראה מה שהופך אותה לרשת המסעדות הוותיקה בעולם. ריספקט.
