קשה להפריז בפופולריות של האבוקדו, הפרי הירוק בעל המרקם הקרמי והטעם העמוק שהגיע ממרכז אמריקה והפך למוצר חובה בתפריט של מדינות רבות.
עם זאת, קניית אבוקדו יכולה להיות חוויה מתסכלת מאוד, משום שלפרי יש חוקים משלו לגבי הרגע שבו הוא בוחר להיות בשל, וכידוע – אין דבר מאכזב יותר מאבוקדו שאינו בשל מספיק ושהוא בעל מרקם של קוביות לגו קשות.
מי שמנסה להיחלץ לעזרתנו הפעם הוא "אוגוסטמן", מגזין סינגפורי ללייף סטייל ואוכל, שפרסם מדריך פשוט כיצד לבחור את האבוקדו במצבו המושלם, כשהסופר פוד הירוק מתאים בדיוק לדרישות שלכם ויהיה מוכן בדיוק כשתרצו לאכול אותו.
המדריך מתייחס בעיקר לאבוקדו מסוג "האס", זן שפותח על ידי דוור אמריקני שרשם פטנט על מין משונה של הפרי שגדל אצלו במקרה בחצר, ומאז טעמו הטוב הפך אותו לאחד הנפוצים ביותר על הפלנטה. לטענת המגזין, לזן זה יש גם סימנים טובים בהרבה לדעת מה מצבו של הפרי.
על פי המדריך, קודם כל כדאי לבחון את צבע הקליפה ולאחר מכן למשש את הפרי, אבל חשוב מכל, וזה מודגש בכל שלב, לא להתעסק עם חתיכת הגבעול המחוברת לאבוקדו. הסיבה: הסרתו בטרם עת תגרום להתחמצנות והבשלה מהירה של הפרי, ולאפשרות סבירה שהוא יהפוך לעיסה מאכזבת ושחורה בטרם יגיע לצלחת שלכם. הנה פירוט לגבי סוגי האבוקדו:
בוסר
אבוקדו בוסרי מזן האס מתאפיין בקליפה בצבע ירוק בהיר ובעור חלק ללא גבשושיות. הוא אמור להרגיש קשה מאוד למגע ולא יזוז אם תפעילו עליו לחץ. אם אין לכם צורך באבוקדו בשלושה עד חמישה ימים הראשונים שלאחר קנייתו, פרי בוסר יכול להיות בחירה נהדרת ויכול להמתין בטמפרטורת החדר עד לבשלות מלאה, רק חשוב לא להסיר את ה"עוקץ" שלו.
כמעט בשל
אבוקדו כזה יתאפיין בקליפה בצבע ירוק כהה עם כתמים שחורים והוא יהיה בעל מרקם קליפה גבשושי יותר. הפרי יהיה רך יותר מאבוקדו בוסרי ויראה גמישות מסוימת כשתמששו אותו, אבל לא ייכנע למגע יד ולא יתעצב כשתפעילו עליו לחץ. אבוקדו כמעט בשל יהיה מוכן לאכילה בתוך יום או יומיים, וחשוב לשמור אותו בטמפרטורת החדר. כמה שעות לפני שמתכוונים לאכול אותו, ניתן להסיר את ה"עוקץ" ולתת לפרי להתחמצן ולהתרכך בקצב מהיר.
בשל לגמרי
הגביע הקדוש של מחלקת הירקות בסופר או הירקנייה. אבוקדו האס בשל יהיה בצבע ירוק כהה מאוד-חום כהה, ולעיתים הוא ישחיר עד לכדי צבע של חציל. הקליפה שלו תהיה גבשושית מאוד ותזכיר מעט עור של תנין. במישוש הוא ירגיש רך וניתן יהיה לעצב אותו במגע יד, אך חשוב לשים לב שהוא לא יהיה נוזלי או עיסתי. אבוקדו עם כל המאפיינים הללו מוכן לאכילה באותו היום, וחשוב שלא להחזיק אותו יותר מיממה מכיוון שהוא יתחיל להתקלקל.
בשל מדי
צבע הקליפה של האבוקדו יהיה שחור והיא תהיה קשה וגבשושית, ולעיתים היא תיפרד קצת מתוכו של הפרי. מגע פשוט יסגיר שתוכן הפרי נוזלי או עיסתי בכל מרקם שמנוני. על הפרי עצמו יהיו לעיתים קרובות בליטות תמוהות וקרעים בקליפה. אבוקדו בשל מדי הוא הקטגוריה הגרועה ביותר לבחור ממנה, זאת משום שחוץ מגוואקמולה דליי ומאכזב או שייק בעל טעם לא מאוזן, אין כמעט שום דבר שניתן לעשות עם אבוקדו שהבשיל יתר על המידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו