רגעים של גאווה לאומית בצרפת: ארגון אונסק"ו של האומות המאוחדות הכריז היום (רביעי) על הבגט הצרפתי, הלחם המאורך והפציח שהפך לאייקון של תרבות צרפתית, כמורשת תרבותית ומסורת אנושית שיש להגן עליה.
מומחי הארגון שהתכנסו במרוקו החליטו שהמאפה המזוהה עם צרפת, שמשמעות שמו היא "מקל", ראוי להכרה מצד האו"ם, זאת לאחר ששרה צרפתייה הכריזה על "ירידה מתמשכת" במספר המאפיות המסורתיות, לאחר שבשנה החולפת נסגרו לא פחות מ-400 כאלו.
ראש אונסק"ו, שרת התרבות לשעבר של צרפת אודרי אזולאי, אמרה כי ההחלטה נועדה לכבד הרבה יותר מרק כיכר לחם מאורכת. "מדובר במעשה הצלה של האופה הארטיזינלי וטקס יומי חשוב במהות הצרפתית". חשוב שהמלאכות והידע הרב הזה יוכלו להמשיך להתקיים בעתיד", אמרה אזולאי בשולי מפגש הארגון במרוקו.
הממשלה הצרפתית מתכננת להשיק בזמן הקרוב יום לאומי מיוחד שיוקדש לבגט, כיכר לחם מאורכת שבאופן מסורתי ורשמי על פי חוקי המדינה יכולה לכלול רק מים, קמח, מלח ושמרים, ושמתקיימת בכמה גרסאות - החל מהפריזאית הקלאסית ועד ה"בגט דה קומפן", שמוכן באופן מעט שונה בכל בולונז'רי.
"בצרפת הכפרית, החשיבות של לחם טרי, ובעיקר של הבגט, היא בלתי נתפסת לזר. בעבר היה חוק שמסדיר שבכל כפר תהיה מאפייה פתוחה בכל ימות השבוע, כדי שאיש לא יישאר ללא בגט טרי. המאפייה המסורתית מורכבת מתנור עצים גדול שמכונה 'פורניל', וכל המלאכה מבוצעת במקום, שום דבר לא מגיע קפוא", מספרת רותם בר, תושבת חבל הדורדון בדרום מערב צרפת, וחובבת מאפים מושבעת.
גם בר בדורדרון מרגישה את הצניחה ההיסטורית במספר המאפיות המסורתיות, שנכנעות בהדרגה לרשתות המרכולים הגדולות שמוכרות מאפים טריים מסביב לשעון. "לפני כחמש שנים נסגרה אצלנו בעיירה מאפייה מצויינת שהייתה אהובה ושמה יצא למרחקים. הקשישה שניהלה אותה לא הצליחה למצוא מי שימשיך את דרכה משום שמדובר בעבודה קשה ותובענית, בשעות לא נוחות ועם ימי חופשה מועטים, שכן החוק קובע את ימי הפתיחה", מספרת בר.
"אבל הצרפתים אוהבים לחם ומתגאים מאוד במאפיות המקומיות האלו. אני מקווה שמדובר בתנועת מטוטלת היסטורית ושהמחוקק בצרפת ישכיל להגמיש את החוקים על מנת לתת תמריצים לאופים חדשים להיכנס לתחום ולהמשיך להציע לחם מעולה וטרי מדי יום", היא מסכמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו