שותים בשטח: מה הופך את פק"ל הקפה לכל כך ישראלי?

כ-40 דקות אחרי שעלינו על הג'יפ לסיור בגדר הגבול עם ירדן, המקביל לכביש 90, ביקש הנהג שלנו מהמפקד לשבור אל תוך המטעים לטובת הפסקת קפה. האחרון הנהן בראשו לחיוב. הנהג נעצר, ירד מהרכב, אסף קצת אבנים, קושש זרדים והדליק מדורה קטנה שעליה הציב פינג'אן ולתוכו שפך מים מהמימייה.

כשהתאספנו סביבו הוא שלח את היד לתוך אחד מכיסי האפוד, הוציא שקית ובישל לנו קפה מהסרטים - חזק, מתקתק במידה ועם ניחוח הל עדין. הוא הציע לנו עוגיות פריכות, ופתאום הרגשנו במעין קומזיץ מאולתר, קטן ונעים. אחד החברים, המצחיק שבינינו, סיפר כמה בדיחות ופתאום כל העייפות מהפעילות הממושכת נעלמה. שבנו למסלול רעננים ומרוצים, ובתוך תוכי שמחתי שלא הספקתי להציע לחבר'ה מהמילואים לשתות מהתרמוס שלי, שמזגתי לתוכו מבעוד מועד נס קפה טחון ולא מפונפן (שאני אישית מאוד אוהב).

פק"ל הקפה הוא עוד חוויה כל-ישראלית, שככל הנראה גיירנו במהלך השנים משכנינו הערבים לטובת הפולקלור שלנו - חוויה שזר לא יבין ונפוצה בעיקר בקרב משרתי מילואים ותרמילאים, אבל לא רק. מי שמחזיק בפק"ל (ראשי תיבות שלקוחות כמובן מהז'רגון הצבאי - פקודות קבע לקרב) יודע שבכוונתו לייצר חוויה שכולם יעריכו, מעבר לצורך במשקה חם.

הפק"ל - שבצורתו הבסיסי כולל גזייה, כוסות, פינג'אן קפה וסוכר - השתכלל עם השנים, וכיום ניתן למצוא פק"לים מפוארים ומשוכללים, שבפלמ"ח לא יכלו אפילו להעלות בדמיון.

אחרי שבצבא חתם פק"ל הקפה שירות קבע לכל החיים, הצטרפו גם הטיילים המקומיים בישראל ורוכבי האופניים לחוויה. ביאטריס זיסקינד, בת 30, איגדה סביבה בפייסבוק כמה עשרות חברים שאוהבים אקסטרים והם בעלי חיבה משותפת לתרבות הקפה בטבע. היא גרה במושב חצב, ליד גדרה, מהנדסת תוכנה במקצועה, שתחילה התאהבה בטיולים וברכיבה ואחר כך צירפה את הקפה.

"באמצע הטיול אתה אומר לעצמך 'איך בא לי לעצור בפינה יפה, לשתות איזה קפה נחמד'", היא מספרת. "הפק"ל כולל קפה שחור עם הל, גזייה, בלון, פינג'אן, כוסות, שקיות סחלב להכנה מהירה - שזה נחמד בחורף - קופסה קטנה שיש בה קינמון, שזה עוד שדרוג מגניב, ולאחרונה אני לוקחת איתי גם מקל קטורת שמשדרג בעיניי את האווירה".

לקחת את הזמן

עד כה היא שתתה קפה טורקי עם הל, כזה שקונים בסופר, אבל לאחרונה מצאה קפה משודרג. "האמת היא שקניתי לא מזמן קפה שמאוד אהבתי דווקא במתחם התחנה, שלא מיוצר בארץ אלא ברמאללה, אם איני טועה. מאוד אהבתי אותו. גם הקפה של עלית עם האריזה הירוקה מעולה בעיניי".

בחבר'ה שלה היא כמובן האחראית לפק"ל הקפה. "אני לפחות פעם בשבוע בחוץ, יוצאת לשטח, ואם יוצאים ויש זמן, אז יושבים אחרי זה עם אנשים. הנה, לפני יומיים רכבנו ביער חרובית. הייתי אחראית לפק"ל קפה עם כמה חבר'ה, בישלתי קפה והבאתי בקלאוות. היה כיף".

אז הקפה זה רק התירוץ לביחד?
"אני מרגישה שהטקס הזה פשוט מחבר בין אנשים. בדרך כלל כולם זורמים לקפה טוב שמבושל בפינג'אן. זה בעצם לקחת קצת הפסקה ולנשום, לא סתם להרתיח קומקום ויאללה קפה. אתה קצת משקיע כדי שייצא לך טעים יותר".

יש ויכוח נצחי בין מכיני הקפה בשאלה הרת הגורל מתי שמים את הסוכר.
"אני אישית לא שמה סוכר, אבל ראיתי פעם איזה סרטון של יצרן קפה ואמרתי 'אני עושה כמוהם'. הם אמרו שאם רוצים סוכר - צריך לתת לקפה לסיים להתבשל, ואז אחרי כמה דקות להוסיף אותו".

יש רגע שבו פותחים עלייך עין? כי פק"ל קפה נתפס כעניין מאוד גברי-ישראלי.
"דווקא פה בא הרגע שאני מוכיחה את עצמי, כי תמיד יוצא לי קפה מדהים. גברים שרואים אישה באה עם פק"ל קפה לרוב יחשבו שהם יותר טובים, כי הם מכירים את זה מהמילואים, ואז אני מכינה קפה פצצה והם אומרים 'מעולה'. הם גם דואגים להחמיא. זה קרה לי ממש לפני יומיים. מישהו אמר 'אני לא בטוח שאני רוצה', ואז בישלתי. כולם החמיאו - וגם הוא שתה את הקפה והיה מבסוט".

לשתות ולהתחבר לאנשים

"בשבילי פק"ל קפה זה רגעים שאפשר לומר שהם אפילו רוחניים - של התחברות, התחדדות החושים", אומר גל עבדו, בן 37 מתל אביב. "הרבה פעמים זה מייצר חוויה משותפת עם עוד מישהו. לאחרונה התחלתי לגלוש בים, ויש לי פק"ל קפה קבוע שמחכה לי ברכב, שאני יכול להוציא לפני או אחרי, וזה משדרג את כל החוויה".

את פק"ל הקפה פגש בכיתה י"ב. "למישהו מהשכבה שלי היה רכב שטח. הייתי מטייל ברגל אבל הצטרפתי אליו. יצאנו לשטח ופרשנו מחצלת - זה היה מאוד בורגני לעומת אורח החיים שלי. זו היתה הפעם הראשונה ששתיתי קפה, ואהבתי את זה".

הוא נשוי ואב לשתי בנות, בוגר התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר. "בשנת השירות, בבית ספר שדה עין גדי, הפק"ל הפך להיות חלק מהחיים שלי".

היום הוא, בין השאר, גם מורה דרך בתיירות נכנסת. "אני מטייל כל הזמן - גם לבד, גם עם הבנות שלי וגם בתחום העיסוק שלי. יש לי שלושה סוגים של קפה: טורקי של עלית; נח'לה - קפה עם הל מבושל; ומקינטה - כוס קפה איטלקי. זה מאפשר לי לתווך את חוויית פק"ל הקפה לתיירים שאינם מישראל. לא כל התיירים אוהבים קפה טורקי. זה עוזר לי להתחבר לאנשים, לתת להם את החוויה הישראלית דרך משהו שהוא הרבה יותר נגיש".

אבל איך קפה ישראלי מסתדר עם מקינטה, מכשיר קפה איטלקי, שהוא קפה פילטר למעשה?
"אתה צודק", הוא צוחק. "אני לא תמיד מצליח להגיד להם שקפה שחור זה משהו מאוד ישראלי. ביני לבינך, להרבה מהתיירים שלוקחים מדריך פרטי אין זמן או רצון ללכת לטבע. הם רוצים לראות מקומות. אבל גיליתי שאנשים גם בעניין של חוויות כאלה, ואפשר לתת להם להתחבר לזה גם דרך הקפה.

"התיירים, ויש גם לפעמים ישראלים, לא תמיד אוהבים קפה עם הל. הם מנומסים לגבי זה, אבל אם אתה רוצה לסגור לאנשים את הפינה אתה מוציא משהו יותר בטוח".

כשאתה מציע להם קפה בשטח, עם פינג'אן על גזייה, איך הם מגיבים?
"אני חושב שיש סוג של חשש מעורב בהפתעה. הם לא יודעים מה הם עומדים לקבל, כמה הקפה יהיה טוב, כמה יהיה טרי. הם לא יודעים שזה חשוב לי. זה משהו מאוד ישראלי".

עד כמה אתה משקיע בפק"ל?
"משקיע. קניתי גם גזייה חדשה עכשיו. יש לי צמחים למקרה שצריך להכין תה, סוכר למי שאוהב, כפיות. אני מתלבט אילו עוגיות אפשר להשאיר בפק"ל בלי שיתקלקלו. יש לי סוג של מטבחון מאובזר יותר עם מחצלת וכדומה".

תגלה לנו איך אתה מכין את הקפה שלך.
"לקפה עם הל אני מחמם את המים. כשהם רק מתחילים להתחמם, אני שם קפה שמכסה את השכבה העליונה שלהם. הקפה עוזר להם להתחמם יותר מהר. כשהמים רותחים זה הופך לקצף, ובשלב מסוים שכבת הבוץ נופלת למטה. אז אתה יודע שהקפה כמעט מוכן, שצריך להוריד ולהרים את הפינג'אן מהאש עד שהקפה מוכן".

כמו בכל תחום בחיים, גם בעולם פק"ל הקפה הקדמה עושה את שלה. מנכ"ל קפה לנדוור, ניב הלוי, מספר על "ננוספרסו" - מכונת קפה ניידת לשטח ללא שימוש בסוללות.

"כמו שפעם קמפינג היה אוהל ושק"ש והיום יש כבר קרוואנים וגלמפינג, גם אצלנו רואים תנועה גדולה בכיוון. יש מערכות קפה שחור וכוסות זכוכית קטנות למכשירי אספרסו ידניים שמצריכים רק קפסולה, קפה טחון לאספרסו ומים חמים.

"המכשירים שלנו מבית 'וואקוקו' מיוצרים כך שבצד אחד שמים קפה ובצד שני מים חמים, מפמפמים ויוצרים לחץ נכון כדי להוציא את המים החוצה ולחלוט את הקפה. אנחנו רואים כבר בשנה האחרונה עלייה של 100-50 אחוז במכירות באתר. אנשים מאוד מתחברים לזה, רוצים את הנוחות. זה פחות מסובך ומלכלך מפינג'אן עם קפה שחור".

כמעט בכל בית שני היום יש מכונת אספרסו, למה לקחת את זה גם לשטח?
"אני חושב שזו אבולוציה מערבית, וישראל היא חלק מזה. עד לפני שמונה שנים היה אפשר לקנות אספרסו רק בבתי קפה, ופתאום יש מכונות בבית. אז גם בתחום הזה יש אבולוציה. המשפחות עברו מקפסולות, והיום כולם רוצים את האספרסו הטחון. הטעם הולך ומתחדש".

כמומחה לקפה, מאיפה לדעתך התחיל כל העסק הזה של פק"ל קפה?
"אני מתאר לעצמי שזה מתחיל מהקפה הבדואי. אם נסתכל לאחור, בשנות ה-20 של המאה הקודמת גילינו את הקפה השחור דרך השכנים הערבים. ברור שיהודי אירופה לא הכינו קפה בפינג'אן..."

כל העניין הוא להכין לבד

את הקפה הראשון שלו שתה בני מנלה כבר בגיל 4 או 5. זה היה נס קפה כמובן, אבל בשלב מאוחר יותר החל לשתות גם קפה שחור. "אז הבנתי שקפה שחור, אמיתי וחזק, זה משהו אחר לגמרי", הוא מסביר.

הוא בן 29, רווק ומתגורר באשדוד. לפרנסתו הוא עובד בחברה בתחום הסייבר, אבל להנאתו אוהב מאוד לטייל בארץ. "בעיקר בצפון. לשבת ליד איזה נחל, לשכשך רגליים במים, לשבת על מחצלת ולשתות קפה, בעיקר בסופ"שים. אני מטייל הרבה עם חברים טובים, כמעט בכל שבת, בעיקר בטבע".

בני הוא היחיד שמחזיק פק"ל קפה בין חבריו. "אפשר לומר שהחברים שלי בונים עלי. הם יודעים שבגלל האהבה שלי לטבע אני כבר מחזיק את זה ברכב, מוכן לכל הזדמנות שתהיה, שתמיד זה יהיה בהישג יד".

מתי, בעצם, היה הרגע הספציפי שבו החלטת לשים את הפק"ל ברכב?
"אני זוכר היטב את הרגע שבו החלטתי לרכוש פק"ל קפה ולשים אותו באוטו. זה היה לפני כשלוש שנים בערך. טיילתי כמה פעמים ופתאום זה היה חסר לי, הזמינות של הקפה. אמרתי לעצמי - כמה חבל שאני לא יכול לשים לרגע את הכל בצד, לשבת מול הנוף ולשתות קפה בשקט. אז הבנתי שחסר לי הקטע הזה כחלק מהטיול".

אבל בכל פינה בארץ יש איזו חנות נוחות או עגלת קפה. מה הבעיה פשוט להיכנס לשם ולרכוש קפה איכותי, ואם לא - אז פשוט להביא איתך קפה מוכן בתרמוס?
"אתה משווה? אין כמו השקט שיש בטבע, להירגע בצל. ובכלל, חלק מהעניין הוא לשבת ולהכין את הקפה בשטח על הגזייה. עבורי לפחות, זה מאוד נחמד. אין על לפתוח את הגזייה, לחמם את המים ולהכין את הקפה. הניחוח שעולה לך באף רגע לפני שהוא מוכן... זה משהו אחר".

איזה קפה אתה שותה?
"אני שותה קפה טורקי עלית".

אתה נמצא בתוך הוויכוח הזה של מה הדרך הכי טובה להכין קפה?
"מבחינתי אין דרך מיוחדת לבשל את הקפה. מרתיחים מים, מוסיפים קפה, נותנים לזה לרתוח שוב, ממתינים קצת וזהו".