הערב תגיע לסיומה העונה הראשונה של "רוקדים עם כוכבים" המתחדשת בקשת 12. שלושה זוגות הגיעו לקו הגמר: מעיין אדם וארטיום ליאסקובסקי, עדי אשכנזי וחיים פרשטיין ואלכס שטילוב ונינה סולביוב.
"זו היתה עונה מרגשת בטירוף ומאוד לא צפויה", אומרת המנחה לוסי איוב, שנטשה את התאגיד לטובת קשת 12 כדי להנחות את ריאליטי הריקוד. "למרות שהפורמט הזה כבר היה פה לפני יותר מעשור, העונה הזאת היתה חדשה ומרעננת, ותואמת את רוח התקופה".
מה מתוכנן לגמר?
"השופטות יעשו נאמבר וגם המשתתפים שהודחו ירקדו. כל אחד מזוגות הגמר יעשה שני נאמברים, כשאחד מהם הוא לא בהכרח לפי החוקים אלא פרי דמיונם הפרוע".
רבים מהצופים עדיין חושבים שסנדי בר היתה צריכה להיות בגמר.
"גם אני עדיין מקבלת תגובות של 'איך סנדי לא הגיעה לגמר'. אבל אלה חוקי הפורמט, לטוב ולרע. השופטים אמרו את דברם, הצופים הצביעו - והיא לא הצליחה להגיע לסוף".
בתאגיד הנחית פורמטים יותר רציניים ופחות בידוריים, כמו "המרדף". ממה את יותר נהנית?
"אני חושבת שאני בעיקר נהנית מהגיוון. שאפשר לעשות גם את זה וגם את זה. נכון שעשיתי בתאגיד דוקו וכתבות עיתונאיות, ואני אמשיך לעשות גם את זה. לגבי 'רוקדים עם כוכבים' - לא ידעתי עד כמה אני רוצה להיות חלק מזה עד שהגעתי לשם".
אז עזיבת התאגיד לטובת קשת היתה החלטה נכונה?
"לגמרי. הייתי מאוד מרוצה מהשנים שלי בתאגיד, אבל זה לא סותר את העובדה שהגיע הזמן להמשיך הלאה. זה חלק מהמסע שאני עוברת. אני רוצה לעשות עוד דברים שלא יכולתי לעשות בתאגיד".
קל להישאב לפריים טיים ולנוצץ.
"אני כן מחפשת תמהיל נכון. לא לקחתי פנייה סופית ומוחלטת לכיוון הבידור. זה לא שמעכשיו זה יהיה הדבר היחיד שאעשה. הגם וגם הזה, כשמצליחים לעשות אותו, בעיניי הוא יעיל. היכולות שלי כמנחה לא מורידות מהיכולות שלי לעשות דברים יותר רציניים. אני יכולה לעשות גם כתבה עיתונאית וגם להגיש תוכנית בידור".
היית מוכנה להשתתף ב"רוקדים עם כוכבים" כמתמודדת?
"לפני כמה שנים שאלו אותי בראיון עיתונאי אם הייתי משתתפת בריאליטי. אז אמרתי שאם יחזירו את 'רוקדים עם כוכבים' לארץ - אני אשתתף. אולי זימנתי את זה לעצמי. זו חוויה אינטנסיבית ולא קלה, אבל אם כבר לעשות משהו קשה - אז לפחות לרקוד עם אנשים מוכשרים ועם מוזיקה טובה. אני לא יודעת איך היו הביצועים שלי, אבל הייתי מנסה".
במהלך העונה חלית בקורונה ופספסת שתי תוכניות. איך עברת את זה?
"זה ביאס אותי מאוד, כי הרגשתי שזה קורה בדיוק כשאני מוצאת את הקול שלי בתוכנית. דווקא מבחינת הקורונה הרגשתי בסדר, וזה עוד יותר תסכל אותי, כי פיזית יכולתי להנחות".
ואי אפשר בלי איזו שאלה על המצב הביטחוני ועל הפיגוע בדיזנגוף.
"זה תופס אותי כמו כולם. אגרוף בבטן. השבוע זה הגיע מאוד קרוב לבית שלי. זה מזעזע ולא ייאמן שזו המציאות שאנחנו חיים בה. צריך לעשות הכל כדי להרגיע את הרוחות. אני לא יכולה לדמיין מה עובר על המשפחות שאיבדו את יקיריהן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו