לאחר שמסיימים לצפות ב"אלי", הסדרה שמביאה למסך את סיפורו של המרגל הישראלי המפורסם ביותר, אלי כהן, מרגישים את תחושת הנטפליקס הקבועה: זה לא היה רע, זה לא היה משעמם אבל זה היה רדוד, מגוחך לעיתים והזכיר לנו שאנחנו חיים בתקופה שכזו.
הבמאי גידי רף, שכבר הוגדר כאן כמנחם גולן של זמננו, עשה זאת שוב: מכר לאמריקאים סדרה על עוד מעשה גבורה ישראלי בדיוק באריזת הצלופן שהם אוהבים: רך, מעודן, לא מדויק בפרטים ועושה את העבודה. אם זה עובד ב"אל צ'אפו" וב"נרקוס", אין שום סיבה שזה לא יעבוד עם אלי כהן. וכן, אנחנו עדיין מחכים לסדרת רטרו על מבצע אנטבה. חלף מספיק זמן, קדימה למכור לנטפליקס את הסיפור.
• אופירה ואייל גולן: הציטוטים הגדולים
• 25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד
ואי אפשר כמובן מבלי להתייחס לדמות הראשית המגולמת על ידי סשה ברון כהן, שחתום גם כמפיק. ברון כהן, אחד מגאוני זמננו, בחר כנראה בתפקיד הזה לא רק כדי להראות את כישוריו הדרמטיים אלא בעיקר בשל הקשר הישראלי שלהם. זה מובן לגמרי. ערן מוראד, דמות אמיתית, אותנטית ומדוייקת אלפי מונים שכיכבה בפרוייקט האחרון של ברון כהן, הייתה טובה ומרגשת יותר מזו שהוא מגלם באלי כהן. אבל מוראד לכאורה נתפס כנראה כמשהו "לא רציני", אשר לא מאפשר לברון כהן להראות יכולות אחרות שלו, ובעיקר מראה ישראלי דוגמתי של מדריך קרב מגע.
אל מול זה, לגלם את אחת הדמויות המיתולוגיות שצמחו בחברה הישראלית ועוד תחת במאי ישראלי ועם צוות ישראלי, זה חלום של כל מי שלכוד בזהויות שלו ובהגדרה עצמית מבלבלת למדי. התוצאה כפי שאתם יכולים לנחש, לא טובה מספיק, על אף אהבתי הבלתי מסוייגת למי שהפך את עולמי הטלוויזיוני עוד מימי עלי ג'י החתרניים והבלתי נשכחים.
העלילה עצמה פשטנית כאמור, על אף הניסיון לדייק היסטורית בכל המסביב, וגם ניסיון זה כושל בפרטים הקטנים. הדמויות מסביב לכהן לכודות בטקסט בינוני למדי, שלא מאפשר להם לבצע את המוטל עליהם בצורה מספקת. בקיצור, מדובר בדרמה ישראלית מצויינת בערוץ הראשון של שנות השמונים המאוחרות. הסדרה רחוקה מרחק רב מביצועים אחרים של עולם המרגלים, כמו "המתופפת הקטנה" שראתה אור בסוף השנה החולפת, והציגה מבטא מגוחך גם כן, אבל תסריט ועלילה אינטליגנטיים שלא ביישו את המקור הספרותי, ולא זלזלו עד כדי כך בצופים המסורים שלהם ואוהבי סדרות הריגול.
ובכלל, הבחירה המוזרה הזו להתעקש על מבטא ערבי-עברי באנגלית, מוכיחה שוב שבחירה בשפת המקור של העלילה תמיד מקנה לסדרה עומק ונפח, ובעיקר מייצרת אותנטיות בין המסך לצופה בבית.
"אלי", נטפליקס
• אייל גולן התארס: הפוסטים הכי מצחיקים
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
