התוכנית האחרונה של גלית ואילנית לא הייתה שונה במהותה מהקודמות. הן אירחו בין היתר את הזמרת והשחקנית שרון חזיז ומלכת היופי לשעבר ניקול רזניקוב, והתחילו כהרגלן בטוב: האורחת חזיז, שחגגה 50 לאחרונה, קיבלה מחמאות על כך שהיא נראית מדהים בגילה ובכלל לא השתנתה, וגוטמן התמוגגה מרזניקוב, היות שהיא בכלל חלמה להיות מלכת יופי כמו ניקול ואילנית שלצידה, וסיימה כ"סתם עוד דוגמנית מסכנה".
בשלבים האלה, לוי וגוטמן חותכות ממה שנחווה כבר כפסבדו העצמה נשית לריטואל הקבוע והמדכא שלהן מדי שישי: ירידות עצמיות ושפע קיטורים על גילן. המוטו הוא ברור: "אנחנו כבר לא בנות 20 ואנחנו מאוד מתנצלות על כך". שתיים שמרבות לדבר על עצמן כ"Has-been", צמד קשישות שחוו הכל וכבר לא בליגה של הצעירות.
לא, זו לא עוד שיחת סלון קטנה בין חברות. זה שיח טלוויזיוני של פרה-פריים-טיים שישי, עם יותר ממאה אלף צופים, שמנציח ומשכפל את עצמו מדי שבוע. נשים בגילי 40 פלוס מינוס שחושבות שזה חינני להתלונן על כמה שהן "זקנות" ומעבר לשיא וכבר לא מצפות לכלום. זה המקום להזכיר שמדובר בשתי דוגמניות שעדיין מככבות בקמפיינים נחשבים. ואם בדוגמניות ומלכות יופי נפלה שלהבת, מה יעשו פשוטות העם, כל אותן נשים "רגילות" שצופות במסר החוזר שלפיו "המולך" שסוגדים לו הוא מעיין הנעורים והיופי, ואין עוד מלבדו?
לא נותר לצופות שהגיעו לגילן המתקדם של גלית ואילנית והאורחות הבוגרות שלהן, מלבד להשתבלל בפוך ולחכות שהמוות יבוא. אל תתבלבלו - לא מדובר בהומור עצמי בריא, או בעקיצה אינטליגנטית ורבת רבדים. כאשר זה מה שמעסיק את השתיים לעיתים קרובות - התוצאה אינה חיננית, לא מצחיקה ולא קולית, אלא מרירה וחסרת כבוד למהותן ולצופות שלהן - צעירות ומבוגרות כאחת.
אני, בת 42, צופה בצמד ונכנסת לדיכאון, ובעיקר כועסת על הזלזול של גוטמן (47) ולוי (37) בחיים. הרעב והתשוקה אינם מסתיימים בגיל 30 - הם רק גוברים. האדם לא מאבד מערכו ברגע שהוא מתרחק מנעוריו ולא הופך לצל חיוור של מי שהיה פעם, טרום עידן הקמטים. כל שיח אחר הוא קלישאה אפולוגטית ולא תרבותית על מה זה להיות אדם ומה זה להיות אישה ומהי משמעות החיים.
בסלוגן משנות ה-80 נטען ש"העולם שייך לצעירים", אבל העולם ממש לא שייך להם. העולם שייך למבוגרים עשירים שמשלמים למשרדי פרסום כדי שימציאו סלוגן חנפני שכזה. צעירים הם פשוט אנשים נוחים להשפעה, שיקנו יותר מהמוצרים חסרי התועלת שלהם, כמו קלפים של סופרגול, אריזות של סליים או פאוץ' של נועה קירל, ולכן כדאי להשקיע בהם כספים.
לוי וגוטמן אמורות לדעת את כל זה ולהיות מספיק אמיצות כדי לשנות את התשדיר, במיוחד כשהפנים של שתיהן מככבות עדיין בפרסומות שמוכרות יופי נצחי. להופיע בשלטי חוצות למותגי אופנה בגילי ה-30 וה-40 ולהתלונן על התרחקות ממעיין הנעורים, ובכן, זה לא רק זלזול בצופים, זה על גבול הצביעות.
אם גלית ואילנית רוצות להעצים נשים, הן חייבות לזנוח את הדיבור על בגרותן. לתת כבוד להווה שלהן ולא לעבר. להעביר מסר של גאווה על הווייתן, מבלי להתנצל לשנייה, כי אין על מה.
2010-2019 | מסכמים עשור בתרבות:
• מהפכה: העשור המטורף של עומר אדם
• זה אני: העשור המשוגע של אייל גולן
• הרצללל: הסרטונים שעשו את העשור
• 10 המגמות ששינו את השואו ביז
• טלוויזיה: 25 הדמויות הגדולות של העשור
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
