רייטינג זה לא הכל בחיים ודוגמה נפלאה לכך היא הסדרה הקומית "זאת וזאתי", שבמהלך חייה הקצרצרים -מנובמבר 2019 ועד ינואר 2020, עמדה על רייטינג ממוצע של כשלושה אחוזים ובמקביל, למרות שהיא כשלה בניסיונות להנפיק אחוזי צפייה גבוהים, היא כן הצליחה לבסס מעמד של סדרת קאלט ולהשאיר חותם מידי על השפה העברית עם ביטויים כמו: "לולית", "ככה" ו-"עדי ביטי", ומלבד קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות כבשו מילעל ותותית את עולם האקדמיה משל היה מועצה אזורית עמק חפר.
כתבת: לי מור // צלם: משה בן שמחון
זה החל כאשר האקדמיה ללשון פרסמה פוסט תחת הכותרת "זאת ולא זאתי" שמזהיר מפני השימוש הקלוקל במילה "זאתי", וביום שלישי ה-19.5 ד"ר איתי חרל"פ, ראש מסלול טלוויזיה במכללת ספיר, מציע לגולשים להצטרף להרצאת זום על חשיבותו של הצמד בראי הפוליטיקה החברתית, או בקיצור - חוכמת הככה. יהיו גם אורחים - הישר מהקבצת מזגן השחקנית אושרית סרוסי, שמגלמת את מילעל, וחן רוטמן, שמשחק את רוננדו, האמרגן המבוהל.
"הכל החל בדיון שהיה לי עם חבר שטען שמדובר בסדרה טרנסופובית", מסביר חרל"פ מהיכן הגיע הרעיון להרצאה. "גיתית היא מעין פרפורמנס של דראג, היא מדברת בשפה של טרנס. ניסיתי לעשות את ההשוואה בינה לבין שפיטה ולפחות בעייני, דווקא התופעה של שפיטה קשה לצפייה. ניסיתי להבין ביני לבין עצמי היכן עובר הגבול בין הדמויות ומדוע אחת לגיטימית בעייני והשנייה לא".
אז איפה מבחינתך טמון השוני שבין הדמויות?
"אני חושב שהדבר הראשון שצריך להתייחס אליו הוא זה שהדימוי של ערבים בישראל נפוץ הרבה יותר מאשר דימוי של טרנסיות. לעשות 'בלאק פייס' לערבי זה מאוד נפוץ בתוכניות כמו 'ארץ נהדרת', וגם בסדרות דרמה וסרטי קולנוע ישראליים. כלומר, כמעט תמיד מי ששיחקו ערבים היו מזרחים ומי ששיחקו מזרחים היו אשכנזים. מדובר בהיסטוריה ארוכה של מחיקה של אוכלוסייה שלמה.
"כבר בפרק הראשון של 'זאת וזאתי' מגלים שהדודה שלה היא דנה אינטרנשיונל. זה שדנה שם נותן הכשר לדיבור הטרנסי כי היא לוקחת חלק בעניין, זה צוחק איתה ולא עליה. בנוסף, תותית היא למעשה אישה שמגלמת אישה, מעולם לא נאמר מפורשות שהיא טרנסג'נדרית, בעוד ששפיטה, לעומת זאת, ניסתה לעבוד על אנשים שהיא באמת ערביה. בתחילת הדרך, כשהיא עוד הייתה בשוליים, זה עבר, אבל ברגע שהמיינסטרים חיבק אותה ונתן לה יותר נוכחות מכל זמרת ערביה אחרת, זה כבר חרה לי".
אפשר לראות את הסדרה כסאטירית?
"סאטירה היא בדרך כלל הרבה יותר ממוקדת במציאות ספציפית. היא תהייה בדרך כלל על איזה עוול חברתי שרוצים להצביע עליו. הסדרה הזאת עושה משהו אחר, היא לא מבקרת את המציאות, אלא היא מפרקת את המציאות, לוקחת את החלוקה המגדרית של גברים ונשים או את החלוקה החברתית של ערבים ויהודים ומפוררת אותה. המטרה שלה זה לא להצביע על עוול ספציפי, אלא על התפישה האנושית. מהבחינה הזאת אני יכול להצביע על 'זאת זאתי' כסדרה שמתכתבת עם 'הכל נשאר במשפחה' של ארצ'י בנקר, סדרה שנוצרה נגד גזענות, אבל מה שקרה זה שהמון רפובליקנים מתו על הסדרה והם הזדהו עם האמירות הגזעניות של ארצ'י בנקר והיא מאוד הצליחה דווקא בגלל זה. על אותו משקל, לא כל מי שרואה את 'זאת וזאתי' יבין את המסרים המפרקים שלה, אבל הם שם. אפילו במקרה של היחס של מילעל לדת, כאשר דקה אחת היא נשבעת שהיא בת מסורת וסצנה אחרי היא מסתובבת עם חציל בכותל ומדברת על מתח מיני שיש בינה ובין ידיד, גם כאן היא מפרקת את התפישה של דתי וחילוני וכך מציגה דברים על הספקטרום, אז יש כאלה שמחכים שש שעות יש כאלה שמחכים שלוש שעות ויש כאלה לא בכלל, כולם לגיטימיים".
אתה יכול להסביר למה אנשים כל כך התאהבו בסדרה הזאת?
"אני חושב קודם כל שהן נורא מתחברות לישראליות. הן משרתות בצה"ל, מטיילות בטבע ונוסעות לכותל. יש בסדרה סוג של אסקפיזם, אבל לא בקטע של בריחה אלא כמשהו שמאפשר לנו לצחוק על המצב. היום יש תחושה שיש הרבה דברים שאסור לצחוק עליהם כי כולם מאוד רגישים והסדרה הזאת מראה שאפשר לצחוק על דברים בלי רגישות ובלי ללכת על קצות האצבעות מצד אחד אבל גם בלי להשפיל ובלי ליפול לבורות של גזענות מצד שני. אני כצופה יכול לשבת ולצפות בשלווה, בלי להתכווץ בחוסר נוחות מבדיחה על אישה, גיי או מזרחי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו