בנוף הטלויזיוני הישראלי בתחום ההומור והסאטירה, יש תוכניות שהעמידו עם השנים רמות וסטנדרטים, שהפכו אותם לציוני דרך ולמקור השוואה. כזאת היתה "ניקוי ראש" באמצע שנות ה-70 ששודרה בערוץ היחיד שהיה ולכן זכתה גם לאחוזי צפייה גבוהים וגם עוררה שיח וביקורת על ידי פוליטיקאים מימין ומשמאל.
בשנות ה-90 היתה זו "החמישייה הקאמרית" שהעמידה מערכונים סאטיריים על החברה והפוליטיקה, והפכה עם השנים לקאלט שכולם מצטטים ולמגדלור שמייצג הומור בסגנון מסויים – סגנון החמישייה. מאז חלפו יותר מ-20 שנה ואין אף תוכנית שהצליחה להעמיד סטנדרטים כאלה שמשלבים כתיבה טובה, משחק מצוין ומסרים חתרניים. ואז הגיעו "היהודים באים".
לקח 3 עונות עד שהפרי הזה הבשיל, ונדמה שהעונה הרביעית שנפתחה בשישי היא המגובשת והבלתי מתפשרת שיכלו להוציא מעצמם היוצרים נטלי מרכוס, אסף בייזר ויואב גרוס. המערכונים נודדים בין נונסנס לסאטירה, בין בגין, רבין, איינשטיין, רות וסטהיימר וירמיהו הנביא וכמעט כולם כתובים בצורה חכמה וחדה. פרשת מדחת יוסף, אנטישמיות, מחוות לסרטים, מתנחלים, ערבים, ושכתוב של השיר "חורף 73" – "היהודים באים" הכניסה את כולם למיקסר שלה וחתכה אותם דק דק.
• יוצר "היהודים באים": גנזנו מערכון
• מושונוב: "דברים שחשבת שתפתור עם השנים רק מחריפים"
• המקרה המוזר של יעל שרוני
לעונה הזאת הצטרפה שירה נאור לצוות הנהדר הכולל את מוני מושונוב, יעל שרוני, עידו מוסרי, יניב ביטון, יוסי מרשק ומעיין בלום. האנסמבל הזה בבימויו של קובי חביה, עובד מצוין יחד, והעונות בהן עבדו עד כה גיבשו אותם ויצרו סינרגיה שניכרת על המסך.
"היהודים באים", כאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
