בעולם שבו היו רוצים קברניטי רשת 13 לחיות, לירון ויצמן הייתה מכריזה אתמול בדרמטיות, "גבירותיי ורבותיי, מהפך!", רגע לפני שהכתירה דווקא את מיכאל בן דוד, הזמר הכי פחות מפורסם ברביעיית הגמר, לזוכה של העונה ולנציג ישראל לאירוויזיון בטורינו, איטליה.
מיכל בן דוד זוכה בגמר "אקס פקטור"
אבל בעולם האמיתי, מה לעשות, לא יותר מדי אנשים הביעו עניין בעונה הנוכחית של "אקס פקטור לאירוויזיון", כך שגם הזכייה של הזמר האנונימי ביותר, אף שיש בה מן הדרמה, לא יכלה להפיח חיים בדיעבד בעונה כל כך מנומנמת. למעשה, סביר להניח שגם אם היו מכריזים על מתמודד חמישי חדש כנציג שלנו לאירוויזיון, היינו מהנהנים בהסכמה שמדובר ב"מתמודד ראוי" וממשיכים הלאה.
כמעט 20 שנה חלפו מאז הגמר הגדול הראשון ההוא בניצנים, מה שהפך לאבטיפוס של הגמרים הגדולים באשר הם: נוצץ, ראוותני ומול קהל של אלפים. המון השתנה מאז - המשתתפים כמובן השתנו, הקהל התבגר, ואפילו היומרה להפוך כל גמר לאירוע אצטדיונים הולכת ומיישרת קו עם המציאות ותופסת איתה טרמפ חזרה לאולפן.
איכשהו רק העטיפה והטקסטים לא השתנו - הגמר עדיין נפתח בקטע וידאו על המסע של המתמודדים כל הדרך לגמר (וכמקובל בז'אנר, הטקסטים נשמעים מאולצים להחריד), וכמובן ממשיך עם נאמבר פתיחה של ארבעת המתמודדים (ביצועים מוצלחים, יש להודות, לארבעת השירים שזכו באירוויזיון). מכאן זאת שוב האופרה הרגילה של שופטים, מתמודדים, ביצועים, התלבטויות, דירוגים ומשיכות הזמן המוכרות שעברנו כבר כל כך הרבה פעמים.
אי אפשר לומר שברשת 13 לא ניסו: היה את הליהוק המפתיע והמסקרן של סיימון קאוול (שהבריז בשל המצב הביטחוני), היו גם מתמודדים דוגמת עילאי אלמקייס ולינט שהצליחו לעורר באזז ברשתות החברתיות, ומגיע גם ציון לשבח על הרעיון של בחירת מתמודד לאירוויזיון + שיר. זאת עסקת חבילה ששווה לשמר גם לעתיד (אף שהתוכנית שבה נבחרו השירים שודרה בכלל בכאן 11 בחמישי האחרון, ולא במסגרת ה"אקס פקטור").
למרות כל אלה, נשארנו עם עונה שבמצטבר פשוט לא הצליחה לחדש מספיק. הסיבה המרכזית נעוצה בכך שחלק גדול מהמתמודדים, בעיקר אלה שהגיעו רחוק כמו ענבל ביבי ואלי חולי, הם כאלה שכבר ראינו בעבר בתוכניות אחרות. בניגוד לתוכניות כמו "נינג'ה ישראל" למשל, שבהן גם כשיש מתמודדים חוזרים, אנחנו מלווים אותם רק כמה דקות בעונה, ב"אקס פקטור" אנחנו נדרשים לעשות כברת דרך של עונה שלמה עם אנשים שכבר ראינו בעבר.
כמה קונפליקטים ורגעים מרגשים יכולה כבר לספק מישהי כמו ספיר סבן (דוגמה אקראית לגמרי), זמרת בעלת קול מדהים, אבל מה לעשות, לא דמות ריאליטי מרתקת באופן יוצא דופן. המשפט הזה, אגב, נכון כנראה לגבי רוב האנשים בעולם.
ריאליטי שירה טוב הוא כזה שמשלב בין הריאליטי (רגעי המתח והסיפורים המרגשים) לבין השירה. אין ספק שזאת הייתה עונה של זמרים וביצועים מצוינים, אבל מה לגבי החלק השני?
למרות זאת, לא היינו ממהרים להספיד את "אקס פקטור לאירוויזיון". גם ל"הכוכב הבא" בגרסת האירוויזיון שלה לקח זמן להתרומם. מה צריכים לעשות שם אם תהיה עונה שנייה? קשה לומר, אבל בתור התחלה כדאי לנסות לסטות מהרגיל והמוכר לטובת רגעים טלוויזיוניים ספונטניים. לדוגמה, כאשר המתמודדים ביקרו באולפני כאן 11 והתיישבו שם בחדר המוזיקה לג'אם משותף, למה לא ראינו כיצד זה התפתח? או כאשר מירי מסיקה התחילה לדבר על כך שבין השירים המתמודדים אין אף שיר בעברית, למה לא לתת לה להמשיך לדבר? נכון שמדובר בשידור חי, אבל הקהל מת. תנו לנו משהו.
לוואקום הזה של חוסר עניין מספק, השתחל בקלות מיכאל בן דוד, בוגר "בית צבי" וזמר בעל קול עוצמתי ונוכחות יוצאת דופן. בזמן שחבריו לגמר העדיפו ביצועים מלנכוליים משהו, הוא המשיך לשמר את אווירת ההרמות שליוותה אותו כמעט לאורך כל העונה. בן דוד לא רק היה הזמר הפחות מוכר ברביעייה, אלא גם הכי בולט בה, וכשמדובר באירוויזיון, הבולטות היא הכל. השיר שלו "I.M" (אני), שכנראה ילווה אותנו בחודשים הקרובים, נשמע כמו סאונד ויראלי שיכול לחרוש את מצעדי הטיקטוק ולהביא את קולות המיליניאלים שעפים על עצמם. עכשיו רק צריך לברר אם הם צופים באירוויזיון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו