התקשורת נגד התקשורת
כמעט מאה ימים עברו מאז פרוץ פרשת התלונות נגד גל אוחובסקי, ומאז גלגלי המיטו עובדים במהירות חסרת תקדים עבור הקהילה הגאה בישראל, בערך כפי שפרשת שי אביטל על כל הסתעפויותיה האיצה את המהפך עבור נשים. מאוחובסקי, דרך איתי פנקס ועד אברהם גרנט - לא מוגזם לומר שהתחקירים האלה אקוטיים לתהליך המואץ והנדרש כל כך שנקרא לו המיטו הישראלי, ומוכיחים שוב ושוב שכשזה מגיע לתלונות על הטרדות והתקפות מיניות בתעשייה, התקשורת חזקה יותר מהמשטרה.
• דנה אינטרנשיונל מגיבה לפרשת אוחובסקי: "סותמים לי הפה כבר 30 שנה"
• רייטינג לפני שכל ואחריות: כשבני ציפר התבקש להגיב לסערת גל אוחובסקי
אבל כמו שהתקשורת יודעת לחשוף עבריינים לכאורה, ככה היא נגועה בצביעות. בדיוק כפי שקשת וחדשות 12 בחרו להתעלם כמעט לחלוטין מפרשת הטאלנט שלהן אסי עזר, כאשר האייטם הזכור ביותר מצדם היה זה של גיא פינס שהציג, לכאורה, את יהודה נהרי כאופורטוניסט, כך גם כלי תקשורת אחרים התעלמו מתחקיר "חשיפה" של חיים אתגר וקשת, ואפילו ניסו לסנגר על גרנט בדרכים שונות ומשונות, נלוזות וארכאיות, כפי שציין מבקר הטלוויזיה של "ישראל היום" ניר וולף: "מאז פרסום העדויות נגד מאמן הכדורגל... מרתק להסתכל איך ערוצי הטלוויזיה מסתערים על הסיפור בהשוואה להסתבכות ההיא של אסי עזר. בערוצים 13 ו־14 התעלמו מהסיפור לחלוטין ובכאן 11 הסתפקו בדיווחים יבשים".
כדוגמה מאלפת לפער הבלתי נתפש הזה, ציטט וולף את רז זהבי בספורט 5, שטען בשיחה עם חיים אתגר כי "'אם לא תהיה תלונה במשטרה, זה ייזכר כרצח אופי'. 'בחייאת רז, כמה אתה מקורב אליו?', הקשה אתגר. 'בינוני מאוד', ענה לו. אתגר: 'אל תגיד לי בינוני מאוד כי ישבתי לידך באחד משידורי הספורט, והוא התקשר אליך כדי להעביר לך מידע בשעה מאוחרת בלילה'. זהבי השתנק, שתה מים, והמשיך ללחוץ על אתגר בניסיון לסדוק את העדויות ומפת האינטרסים שעומדת שמאחוריהן".
עוד משהו שקרה השבוע ומעיד על קושי ההבנה של התקשורת את גודל השעה, נגע לביטול הרשעתה של הצעירה הבריטית מאיה נאפה. כל כלי התקשורת בישראל דיווחו על כך כמובן, באופן אינפורמטיבי ויבש שמכבד את הסיטואציה, ורק ב-N12 איזה ליצן חסר אחריות הוציא את הפוש הבא: "בדתה אונס בידי 12 ישראלים וכבר לא אשמה: בוטלה ההרשעה בקפריסין נגד הצעירה הבריטית".
הפרשנות המכוערת והאינטרסנטית הזאת חולצה מפסק דין לפיו כל התנהלות המשפט היתה לא כשרה וכי המשטרה המקומית תיאלץ ללמוד מהמקרה הזה לבל יחזור על עצמו. אבל הצדיק הזה מ-N12 בכל זאת החליט להאשים את הקורבן, במסר שנשלח למאות אלפי טלפונים.
בישראל של 2022, כלי תקשורת מרכזי התייחס לפרשת אונס כאל בדיחה.
אוסף של פסיכופתיות
חצי שנה עברה מאז יצאו התחקירים המזעזעים נגד שי אביטל, והוא עדיין מסתובב חופשי. בהקלטה של "הצינור" שיוחסה כתגובה ראשונה של אביטל להאשמות נגדו בכלל ולזו של גל גברעם בפרט, הוא נשמע אומר: "אני לא יודע מה להגיד לך, הם מנסים להדליק את המשטרה עליי? אני לא יודע מה היה לי עם הגל הזאת, אני זוכר רק שדיברתי אליה לא יפה באילת. מי יתקרב אליה בכלל? אני לא יודע מה לעשות עם כל מחול השדים הזה, אני מחכה שמשהו יעצור, אבל אני רואה שזה לא נעצר... הם עושים עליי עליהום הזוי. לא, זה לא נורמלי. זה גם לא נגמר, כל דקה. מה יש לי לעשות?".
במעבר חד אבל גם חלק כמו חמאה, להלן קטע מריאיון עם דודו טופז מאפריל 2003, בו הוא סיפק התייחסות ראשונה לתלונות על הטרדות מיניות של נשים נגדו, אותן הוא כינה "אוסף של פסיכופתיות ללא מצפון שמנסות לזכות בתהילה", בדומה לרבים מהגברים המפורסמים והמצליחים שהואשמו בהטרדות מיניות, לפניו ואחריו.
"מי פגע יותר במי? למה המאבטחת לא באה אלי ואמרה: 'דודו, בבקשה אל תעשה את זה עוד פעם'. בחיי שלא הייתי עושה. מכיוון שהן נקטו באמצעי החמור ביותר והלכו למשטרה, אני לא חושב שאני צריך להתנצל בפניהן אלא הן בפני", הצהיר בריאיון למעריב. "קודם כל שהן יבואו ויגידו: הגזמנו, נסחפנו, הלכנו רחוק מדי. מה זה ללכת למשטרה? מה, אין למשטרה מה לעשות? אין תאונות דרכים, אין ביטחון? הם מבזבזים איזה ארבעה חוקרים".
וכך זה ממשיך: "כשהתקשרו להגיד לי על הידיעה, הייתי בהלם. ניסיתי לשחזר מי זו יכולה להיות, לא זכרתי שעשיתי משהו לא בסדר לאף אחת ולא ידעתי על מי מדובר. גם כשהוזמנתי לחקירה שאלתי מי היא, איך היא נראית, ולא רצו להגיד לי.
"אמרתי להם שאני לא זוכר ואני לא חושב שאמרתי. אבל נגיד שאמרתי, אז מה? למה הגענו? ואז הם אמרו לי, 'רגע, לפני שבועיים, עברת על פניה ונתת לה נשיקה בדרך לאולפן'. ואז אמרתי: 'אני יודע מי זו. היתה אחת כזו ובאמת בדרך, כשהיה לידי השומר ראש באולפן, המלבישה ועוד קבוצת אנשים, בדרך חלפתי על פניה ונתתי לה נשיקה, והיא צחקה. נו? נגיד'. ואז הם אמרו לי: 'זה מעשה מגונה בפומבי'. אמרתי או.קיי. אבוי למדינה שנשיקה היא מעשה מגונה בפומבי. אבל אם היא פעם ראשונה הוטרדה, וגם פעם שנייה ולא אמרה כלום, אז מי אשם? מה, אין לה פה? היא גורמת בושה למין הנשי.... וכשנתתי לה נשיקה היא יכלה להגיד לי: 'דודו, אל תעשה את זה עוד פעם, אני לא אוהבת את זה', או שתלך למפיק שלי. אבל לגשת למשטרה?".
"בן אדם עומד ליד דוכן ומבקש 200 גרם גרעינים שחורים, בינתיים עד שהמוכר שוקל לו, הוא לוקח חופן פיסטוק חלבי מהערימה ואוכל אותו. זו גניבה? כן. דין פרוטה כדין מאה. את יכולה לקרוא לבן אדם הזה גנב? אם הוא גנב, אז אני מטריד סדרתי כמו שעיתונאים מסוימים כותבים. זו זוועה. זה עיוות ושימוש ציני בחוק נכון".
עוד ציינה הכתבת נועם עמית כי "בעניין ההטרדה המינית, מקורביו עומדים מאחוריו כאיש אחד", מה שמזכיר את ההתייצבות האוטומטית של עברי לידר לצד גל אוחובסקי, של מיה דגן ואנשי קשת 12 לצד אסי עזר, או של האקסית צופית גרנט ("במקרה" גם טאלנטית של רשת 13 המתחרה) וחברים לצד אברהם גרנט.
בשיא הצלחתו של מלך הטלוויזיה, עמית גם ציטטה את אחד ממקורביו של טופז, שאמר "לא הייתי מתפלא אם דודו היה מתאבד יום אחד".
למרות התלונות והחקירות וההטרדה בשידור חי של נטליה אוריירו, טופז המשיך בעיסוקיו הטלוויזיוניים חמש שנים נוספות ללא הפרעה, ובשלב מסוים אף התנהלה תחרות בין זכייניות הטלוויזיה על העסקתו. הוא שם קץ לחייו באוגוסט 2009.
אסיקים כרגיל
לאט אבל בטוח, אסי עזר משקם את עצמו. בזמן הקצר שעבר מאז שהתפרסם אותו ריאיון שטלטל את המדינה, עזר כבר מרגיש נוח לגמרי להפציע באינסטגרם, לשוחח עם עוקבים ולענות להם על שאלות. הוא אפילו שלח מסרים סמויים לנהרי ברשת החברתית, הן על יכולתו לתבוע לו את הצורה והן על היותו רחום וחנון, ולכן לא יתבע. מסרים שמיליון העוקבים שלו קראו, אולי השתעשעו מהם, אולי אפילו הפנימו.
• הכתובת היתה על הקיר: הסיפור שלי עם אסי עזר
אבל גם מי שלא חי באינסטגרם יודע שעזר כאן כדי להישאר. "נינג'ה ישראל" בהנחייתו ממשיכה להיות משודרת כרגיל וללא כל שינוי בעקבות השערורייה שנקשרה בשמו, וזה משדר לכל מי שלא הספיק לתפוס צד בסיפור שהכל בסדר, שום דבר משמעותי לא קרה, ואם משהו קרה, זה כנראה לא מספיק חשוב כדי לתת לו במה. בינתיים, עזר כבר הצהיר בפני עוקב סקרן שהעונה הבאה של "הכוכב הבא" תעלה במהרה והוא מעורב בה כתמיד.
קשת טִאַטְאָה את הפרשה שנקשרה עם שם הטאלנט שהכי מזוהה עמה מתחת לשטיח תוך פרסום תוצאות פוליגרף שמהימנותן מוטלת בספק בלשון המעטה, חדשות 12 נתנו לסיפור שהרעיד את המדינה זמן מסך מינימלי על מנת לצאת ידי חובה, וממילא הפרומואים ל"נינג'ה" נותנים את ההרגשה שכלום לא קרה ואסיקים כרגיל.
אזכור כמעט בודד לאחרונה לפרשה הזו היה בכתבה השנייה בסדרת הכתבות "קהילה בטלטלה" של יובל אגסי, למהדורת החדשות של כאן 11. פרשת נהרי-עזר התפוצצה ממש בסמוך לסיום העבודה על ארבעת הפרקים בסדרה, ובאופן מתבקש הפגיש אגסי את נהרי עם עמרי פיינשטיין, מי שהקים את עמוד האינסטגרם "תורנו" אי אז ביוני 2021, לתת במה לקולות שהושתקו והשתתקו והשתנקו בקהילה הגאה. קשה היה שלא לראות בצימוד הזה מסר מעודד ואפילו סוג של סגירת מעגל. מי שיזם את המיטו של הקהילה הגאה חודשים לפני שתחקיר כאן 11 על אוחובסקי פרץ את השכר הלכה למעשה, נפגש עם הסטרייט שאזר אומץ ונמלט מארון הבושה.
במקביל, לאחרונה נודע כי ככל הנראה כל החשדות נגד גל אוחובסקי ואיתי פנקס צפויים להיאטם בתיקים סגורים בשל התיישנות, חוסר ראיות פליליות, או גניזה. גם על התלונה של נהרי נגד עזר חלה התיישנות ולעולם לא נדע מה באמת קרה שם. בינתיים לא ידוע אם ובאיזו רמה אוחובסקי ופנקס יחזרו לנאום במצעדים ובהפגנות, אבל אסי עזר סולל בבטחה את דרכו למרכז הבמה ולאף אחד אין שום דבר לעשות בנידון. לא רחוק היום בו עזר יתראיין ויגיב על כל הסיפור, מהיכרות עם הרזומה שלו אולי אפילו נזכה לסרט תיעודי בהובלתו על הימים הנוראים שעברו עליו. קשת תנפץ שיאי רייטינג, תלונה עליו תהפוך למסמך אמיץ של האשמת הקורבן, לכאורה, והראשון בבידור ימשיך לחייך אלינו עוד שנים רבות על מסך הטלוויזיה.
הבעיה של מאיה
"חוויתי אינספור הטרדות מיניות. הייתי בגיל שלך, בת 25, שיודעת מתי לקום וללכת שמשהו לא מוצא חן בעיניה"
שתי תגובות לפרשת עזר-נהרי בלטו במיוחד. הראשונה של מאיה בוסקילה, שהביעה תמיכה מוחלטת באסי עזר תוך התנגדות נמרצת לנהרי ולבחירתו לפרסם את סיפורו בתקשורת. טיעוניה הסתמכו על כך שעבר הרבה זמן מאז, שעזר בסך הכל שלף את האיבר, ש"מספיק להרוס את החיים למי שלא אנס" (ציטוט אמיתי לגמרי), ושהיא בעצמה עברה הרבה הטרדות מיניות בגיל שבו נהרי לכאורה הוטרד, אבל לעומתו היא בחרה להתמודד בעזיבת המקום ובשתיקה.
המסר הלא מוסרי של הקצינה לענייני הטרדות מיניות הוא שאם אתה בגיר, אתה יכול לקום וללכת, ואם לא קמת והלכת, זו בעיה שלך. את טענותיה היא מחזקת בעובדה שגם אותה הטרידו לא פעם, והיא לא עשתה כלום כדי למנוע את המקרה הבא. אתה מבין, נהרי? השנה היא 1900, שתוק ותהיי יָפָה.
בהינף פוסט עילג אחד עשתה בוסקילה את הבלתי ייאמן. ראשית, היא חטאה לכל אחיותיה הנשים שהטיחו בהן כל השנים - "אם כל כך נפגעת למה רק עכשיו נזכרת להתלונן?". אבל גרוע בהרבה, היא השתמשה בטראומות שעברה בעצמה – לא כדי להסיר עול ולהירפא או כדי להביע תמיכה בקורבנות, לא, מאיה בוסקילה העלתה על הכתב הטרדות מיניות שחוותה כדי להגן על מטרידן פוטנציאלי אחר, וכדי להקטין את טענותיו של מישהו שאזר אומץ להתלונן.
פסגת האבסורד נעוצה בכך שבמקום לקבל תמיכה וחיבוק בעקבות הגילוי מעברה, הווידוי עצמו זכה להתעלמות, ואילו האשמת הקורבן שלה קיבלה את מלוא תשומת הלב. בוסקילה זכתה ל"תלייה בכיכר העיר", כפי שניבאה בתחילת אותו פוסט ממש, כמריחה את הנוד של עצמה לפני שתקעה אותו. נדיר שאדם חושף טראומה מהעבר וזוכה לזלזול, הרי זה גובל בחוסר אנושיות. אבל בוסקילה הצליחה לחבר את שני הקצוות הקיצוניים האלה בגיבוב אחד אידיוטי של משפטים לא קוהרנטיים וחוסר אחריות.
האור של הצל
מן העבר השני של הפלייליסט, אדם שלי ולו מעט במשותף, הפתיע אותי כשפרסם את אחד הפוסטים החשובים ביותר של התקופה הנידונה. בווידוי שהוא תמונת מראה להאשמת הקורבן של מאיה בוסקילה, יואב אליאסי, גבר כוחני לכל הדעות, הודה שבימיו ככוכב צעיר הוא לא הבין מה זה לקבל "לא" מנשים, ותלה אצבע מאשימה בנפש האדם האגואיסטית, שמתרגמת הצלחה והערצה - לאלוהות. הוא גם הודה שלא פעם ולא פעמיים ניסו בכוח "להעביר אותו צד", רק בגלל תחושת ה"מגיע לי" שנלווית לפרסום ולהצלחה, רפרנס ישיר למקרה עזר ונהרי.
"דיברתי בצורה דוחה, לחצתי, כעסתי שאמרו לי לא. אפילו הורדתי בנות באמצע הדרך מהרכב כשסירבו לי. הכל כדי לנפח את האגו המסריח שלי. התגאיתי בכמות הכיבושים שלי. בא לי להקיא מההתנהגות של יואב של פעם! בתור אבא לתיה היום, אם מישהו היה מתנהג לבת שלי כמו שאני התנהגתי לחלק מהבנות, הייתי משאיר אותו בלי שיניים בפה".
"היום אני מכה על חטא. מודע ונגעל ממי שהייתי ועושה הכל לתקן בשביל העתיד של הבת שלי. וכשאני רואה את כל סיפורי האונס וההטרדות של כוכבי ישראל (והעולם) אני מבין בדיוק מאיפה זה בא".
לעומת מאיה בוסקילה, שדיברה מתוך מוסכמות חברתיות על נשים ונגד נשים, בא הצל ואמר – טעיתי, סליחה, אני מאמין לקורבנות, צריך לזהות כל סוג של ניצול והשפלה בכל סביבה שהיא ולהוקיע אותם מהחברה. בדרכו התוקפנית, הצל הוכיח שיש לו גם צד רך.
להכשיר את השרץ
בסדרת הכתבות שלו למהדורת החדשות של כאן 11, הכתב יובל אגסי שם באותו סל אותו הוא כינה "טלטלה בקהילה", הן תלונות על אונס ותקיפות מיניות (פרק 2) והן פתיחות מינית גבוהה (פרק 3), שמקבלת ביטוי מוחשי באפליקציות ההיכרויות להומואים "גריינדר" ו"אטרף", ולעתים מקבלת אופי משפיל או אלים. בכך, אגסי עורר את זעמם של רבים בקהילה, שטענו כי מדובר בהקבלה מקוממת ומעוותת, וכי אסור ולא הגיוני לשים באותו תחקיר הן דיבור מלוכלך באפליקציות או התנהגות מגעילה בדייטים, והן תקיפות מיניות פר אקסלנס.
על דבר אחד אין ויכוח – פתיחות מינית, גבוהה ככל שתהיה, אינה, באופן חד משמעי, הזמנה לתקיפה או להטרדה. עם זאת, להגיד שלטשטוש הגבולות אין שום קשר להטרדות ובמקביל לתמוך מהשורה הראשונה ב"מיטו" על כל המשתמע מכך, הוא עניין משונה, לכל הפחות.
האין השטח האפור הזה, שבין ציפייה אבסולוטית לפתיחות מינית גבוהה בקרב גברים לבין הטרדות מיניות, הוא בדיוק המקום בו אנשים כמו אוחובסקי ופנקס הכשירו את השרץ, לכאורה? למה כאשר אישה מקבלת תמונות עירום ללא כל התראה זו הטרדה מינית, אך כאשר גבר שולח לגבר אחר תמונות כאלה בלי שהתבקש זו פתיחות מינית לא מזיקה? מדוע כל אדם שנמצא באפליקציות האלה צריך לקחת בחשבון שייתכן וייחשף לדברים שהוא לא רוצה לראות, שיושפל או שיוטרד בדרך כלשהי, בצ'אט או בדייט? איך יכול להיות שמי שהתייחסו אליו בדרך פוגענית או מטרידה לא ייחשב כמוטרד?
פתיחות מינית שנגועה בכפייה כלשהי על הזולת אינה פרוגרסיבית בשום אופן, ההפך המוחלט - היא רגרסיבית, וכל ניסיון להגן עליה באופן עיוור משאיר פתח להטרדות נוספות. זה אולי נשמע אירוני, כשם שאישה בשנת 2022 מאשימה את הקורבן, אבל זה בדיוק העניין. כל אחת ואחד מאיתנו צריך להחליט אם הוא תומך בדרכה של מאיה בוסקילה שתקועה במאה הקודמת, או בזו של הצל, שהתבגר והחליט לקחת אחריות על עצמו ועל העתיד. כלומר - להשתנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו