"בוראט 2": לצחוק ולבכות בו בזמן

"בוראט 2", שזמין כעת באמזון פריים וידאו, הוא סיכום נפלא ומחריד של 2020. 14 שנים אחרי שהסרט הראשון הפך לתופעה, ורגע לפני אחת ממערכות הבחירות הגורליות בתולדות ארה"ב, הקומיקאי היהודי הבריטי סשה ברון כהן הרגיש שהתנאים בשלים לעוד הרפתקה פרועה בכיכובו של העיתונאי הקזחי המיזוגין והגזען בוראט סגדייב. אלא שאז הגיעה מגפת הקורונה ושיבשה לו את כל התוכניות.

החדשות הטובות הן שההתפתחויות הלא צפויות, והאופנים שבהם ברון כהן והתסריטאים השותפים שלו מגיבים בזמן אמת להתפתחויות האלה - מוסיפים לאווירה הגם ככה כאוטית, מעלים את הסרט מדרגה והופכים אותו למשהו מיוחד באמת. לכמוסת זמן שערורייתית, מבריקה ומצחיקה מאוד, שמזקקת את הרגע הנוכחי בארה"ב בחדות ובחוסר רחמים. לסאטירה אפלה, קיצונית וחסרת גבולות שמנסה (ולטעמי גם מצליחה) לעמוד בקצב של המציאות הגלובלית המטורפת שבה אנו חיים. 

העלילה הגם ככה לא יציבה שולחת את גיבורנו למשימה נוספת באמריקה, הפעם כדי לשחד את סגן הנשיא, מייק פנס, כדי שזה יצרף את קזחסטן למועדון ה"מנהיגים החזקים", שאותו ייסד הנשיא טראמפ. אבל התוכנית האבסורדית יוצאת משליטה בשלב מוקדם כאשר מתברר שהשוחד - קוף יוצא דופן בשם ג'וני - אינו שורד את המסע, ולאחר שבוראט מגלה שבתו בת ה־15, טוטאר (השחקנית הבולגריה מריה בקלובה), הצטרפה למסע ללא ידיעתו.

מפה לשם, בוראט מחליט להעניק לסגן הנשיא פנס את הבת שלו בתור שוחד חלופי, וטוטאר, שחולמת למצוא לעצמה בעל מבוגר ועשיר ולחיות כמו גיבורתה, מלניה טראמפ, שמחה לשתף פעולה ("גם אני רוצה לחיות בכלוב מזהב!").

כמו תמיד אצל ברון כהן, גם הפעם הסרט שזור במפגשים לא מתוסרטים (ובדרך כלל מביכים מאוד) עם בעלי מקצוע וטיפוסים שונים. אלא שהפעם טוטאר היא שבדרך כלל נמצאת במרכז, בעוד בוראט, שמתקשה ללכת ברחוב בלי שיבקשו ממנו חתימה או סלפי, עוטה על עצמו שלל תחפושות מגוחכות ונשאר בשוליים.

 לא כל המפגשים מוצלחים באותה מידה (השיאים כוללים מונולוג על אוננות שמוגש לחדר מלא בנשים שמרניות, ריקוד פוריות שמבוצע בשיאו של נשף "כניסה לחברה" בטקסס, מפגש מרגש עם שתי ניצולות שואה בבית כנסת, ושיר קאנטרי שקורא לקצוץ את התקשורת לחתיכות). אבל בקלובה מתגלה מייד כקומיקאית מחוננת ואמיצה, והסצנות המשותפות שלה עם ברון כהן (ששוב מקשקש בעברית סופר־מצחיקה בכל פעם שהוא אמור לדבר קזחית) גם משכילות להיבנות לקראת שיא רגשי אפקטיבי שמדגיש את המסר הפמיניסטי המפתיע של היצירה. 

התקשורת בעיקר מדברת על חלקו של רודי ג'וליאני באירועים (ובצדק. הסצנה איתו היא בהחלט משהו שצריך לראות כדי להאמין). אבל השוט האחרון של הסרט, שאותו לא אסגיר כמובן, לא היה יכול להיות מדויק או מזעזע יותר, ויש כאן עוד רגעים רבים כאלה, שאיכשהו מצליחים לגרום לך לרצות להתפקע מצחוק ולפרוץ בבכי באותו הזמן. אני לא יודע אם "בוראט 2" הוא הסרט שהעולם היה זקוק לו כרגע, אבל אני כן יודע שאני הייתי זקוק לו. מזמן לא נהניתי כל כך. 

"בוראט 2", ארה"ב 2020

ציון: 9