אם אי פעם היה זמן להעריך ולהוקיר תודה על עצם היות הסטרימינג דבר קיים, הרי שמדובר ב-2020. השנה הביזארית הזו, שכבר הכל נאמר עליה, הפכה את היצור האנושי המצוי לחיה מבויתת, שנאלצת להסתגל לתנאי שטח חדשים ולמערכת חוקים שעד אז לא הייתה תקפה על הפרפר החברתי המצוי. במילים אחרות - שגרת הערב של אלה המתחזקים משפחות או חרדה חברתית, הפכה לנחלת הכלל. בון טון תרבותי שנוצר מתוך הכרח, במסגרתו עולם שלם מוצא עצמו ספון בין קירות ביתו, משווע לתוכן. ותוכן בהחלט סופק שם, מצד פלטפורמת הסטרימינג הפופולרית ביותר בעולם.
עם תומה של אחת השנים שהפלנטה לא תשכח עוד עשורים רבים קדימה, דירגנו את הסדרות החשובות, הראויות, האהובות והנצפות ביותר שעלו במהלכה בנטפליקס, אלה שחיברו אותנו יחד, בזמנים בהם היינו רחוקים מתמיד.
טייגר קינג
הו, ימי הסגר הראשון. כמה תמימים ונאיבים עוד היינו אז. לרקע שירת מרפסות, ניחוחות אפייה וגידולים ביתיים, התיישבו בני ישראל (וכל העולם בערך) וגמעו בשקיקה את מעלליו של ג'ו אקזוטיק, "טייגר קינג" בשבילכם. כלומר, ג'ו וחבורת המופרעים המקיפים אותו, וחולקים עמו חיבה לחתולים גדולים, נשק קר ובוז מוחלט לשלטונות החוק או כל דבר שמריח ממוסר. בעוד העולם עוד מנסה להבין את הסיטואציה שנקלע אליה (וממאן להפנים את ממדי האסון), "טיגר קינג" הייתה השיחוק המשמעותי הראשון של נטפליקס השנה. דוקו איכותי ומסופר היטב על תת-תרבות טראשית, מצחיקה כפי שהיא מזעזעת. אסופה של טיפוסים מפוקפקים החוברים זה לזה או נלחמים אחד בשני, תלוי ביום ובאינטרס המשתנה.
• "טייגר קינג": הזיה מטורפת בשבעה פרקים
• לא רק "טייגר קינג": סדרות דוקו-פשע שחובה לראות
עולם שלם עקב אחר המאבק בין אקזוטיק, מהדמויות הצבעוניות ביותר שנראו על המסך הקטן, לקרול באסקין - ספק גיבורה טראגית, ספק רוצחת בעלים. על הדרך היו שם גם דוק אנטל, ג'ף לואו ולא מעט נמרים אציליים אך אומללים. בימים בהם עוד חישבנו "מה הקורונה באה ללמד אותנו", ג'ו אקזוטיק לימד אותנו על כוחה של התמדה ומה קורה כשנותנים לשנאה יוקדת להשתלט לנו על כל פיסה בחיים. בקרוב יצא גם הסרט ההוליוודי בכיכובו של ניקולס קייג', וזה כבר אומר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת.
