תנו לנו כוח-על לצלוח את זה: "האח הגדול" משעמם מתמיד

פרק נוסף בעונה 80 סיפק בעיקר פיהוקים, בין החלפת אאוטפיט אחד לאחר של הדיירים • ג'קו מתלונן על הרדידות • חבר, למה ציפית? דיונים ברומו של עולם זה בבית ליד • טור "האח" הקבוע

"אתה גם אלים". אייזנברג, צילום: רשת 13

ובכן, פרק נוסף של עונה מיליון ושלוש עשרה של "האח הגדול" היה משמים למדי, אם להיות כנים. הדיירים בבית האח מכירים אך ימים ספורים, מסתדרים סביר פלוס, והם בטח לא כלואים בין כותלי הפורמט מספיק זמן בכדי לרצות לרוץ במהירות אל תוך אחד הקירות בשאיפה לגאולה, או לכל הפחות קצת עניין.

פה ושם אנחנו נתקלים במיני משברים באמת לא מעניינים במיוחד, אבל בשלב זה הם כל מה שיש לעורכי התוכנית כדי למלא פרק. מזל שלפחות הייתה לנו את מריבת חלוקת התקציב המנדטורית, שכולה פיצוצי מו"מ על נושאים כמו כרעיים, סוגי קולה וגבינות שרועי לא אוכל בכלל, אנחנו מגלים. פייר, כולנו רגישים ללקטוז איפשהו.

ועל כן, בעיקר נותר לנו לחזות באור מתבאסת על כך שאומרים עליה שהיא לא נפתחת, אורן חזן נזכר בכל הפעמים שהוא נכנס לאנשהו במטרה לריב ולא הבין למה כולם באים לריב איתו, ודנה רון אחת, שמנסה לכפות על ג'קו לשיר איתו שירים של אתי אנקרי, בעת שהוא מנסה לבצע תיקון באחת מדלתות הבית. "תשיר לי!" היא מצווה עליו, אבל זה לא עובד. ג'קו מסרב לשיר והוא גם איננו האנדימן, ממש כפי שדנה צריכה להפסיק לשיר ומיד.

בחיי שחיפשנו את הפן הקומי בשני הסיפורים הטראגיים (במונחי הפרק הזה, כן?) שתמיר סיפר בחצר הבית. האחד עסק ברגע שחווה כמעט כל הורה, כשהילד שהוא מגדל מודיע לו רשמית שהוא לא אוהב אותו יותר. השני עסק באחיו של תמיר, שניתק עמו קשר וככל הנראה לא מקבל את היותו גיי. מה יש לצחוק על שני הסיפורים הללו? תנו לי חומר לעבוד איתו, לעזאזל. בסוף כותב שורות אלה עוד יתחיל לחבב את אורן חזן (באמת מגיעה לך אהבה, אורן. אפילו שהמשפט "אתה לא צריך להיות מוגזם כדי שיאהבו אותך" שאמרת בפרק מרגיש כמו ההגדרה המילונית של חוסר מודעות עצמית). את תמיר, אגב, הוא כבר מסמפט.

בהעדר אינטריגות אמיתיות, הפרק הזין אותנו בעיקר בכאלה מינוריות למדי. הבולט שברגעי השבר היה זה של ג'קו אייזנברג, שברגע אחד הבין את קונספט "האח", כאילו מישהו הקריא לו בלחש את תיאור התוכנית בשלט של הטלוויזיה שלכם. "דברו על דברים נורמלים!", הוא מבקש בחצר הבית, לאחר שהוא חוזה בשותפיו מתאפרים, מתגנדרים ו"מדגמנים לוקים", כאילו בעוד רגע הם כולם יוצאים לדיזי פרישזון. "דברו על דברים עם תוכן!", הוא זועק, וכל שנותר לנו לעשות הוא לתהות 'האם קונספט הריאליטי חדש שלו?' הרי בפרק הכניסה הוא סיפר שצפה בכל העונות (פרט לזו בה ג'קי ניצח. פתאום העזיבה של מר מנחם את הבית נראית הגיונית יותר). ג'קו, אח יקר, איך נאמר לך את זה בעדינות? אסכולת פרנקפורט זה הבית ליד.

בכל מקרה, לאייזנברג הפריעה ההתעסקות של טיטי וחבריה בגרדרובה שלהם, מפני שהוא עצמו לא יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדים יפים. לא ברור איך אפשר לצחוק על נושאים כאלה בטור סאטירי ומה אמורים לעשות עם המידע שובר הלב הזה. אולי עדיף להתמקד ברגע בו הזמר מסביר שהוא לא מתחבר ליתר חברי הבית על בסיס אהבה לספורט, אופנה, שירה ומשחק. זה לא משאיר לנו המון תחומי עניין משותפים, ג'קו, ונראה שהשהות שלך בבית הולכת אם כך להיות משעממת משהו. רק תזהר לא להירדם על החולות, הא?

"כאפות זה טוב", מסביר לו רועי, ומעניק לו מחכמת הניו אייג'-זיבולי מוח מוחלטים שלמד במספרה. "זה מקדם אותך כבן אדם". כן, אין ספק שהכאפה שהוא קיבל באזור 2006 באמת קידמה את ג'קו כבן אדם. תיכף תגיד לו שאין טעויות, רק שיעורים לחיים ושלמעשה אנחנו לא נכשלים, רק גדלים.

אה, ולמקרה שתהיתם, ניכר שלאייל ברקובר השרירן ולרומי גיאור היה עניין רומנטי כלשהו בטרם נכלאו בבית האח, ושרית פולק מתגעגעת לסטטיק, בעלה. סטטיק, לעומתה, מודאג בימים אלה מסולחת הג'חנון של בן-אל ושימי תבורי. אל תיפול לפחמימה הריקה, בן-אל, הקוביות שלך הן חלק מהמותג.

והיה גם איזה קשקוש על "האח של האח" ואיזה בוידעם מלא גולגולות וכבשים ששלחו אליו את הדיירים הפחות דומיננטיים בעונה הזו, לאיזו משימה שתיתן להם כוח-על סודי. הלוואי על כולנו כוח-על, שיעזור לנו לצלוח את העונה הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר