השופרות דקלמו באולפנים, הביטחוניסטים גמגמו והתוצאה זהה: ברוכים הבאים לגיהינום

סיקור חידוש הלחימה בעזה | כל הערוצים

שערי הגיהינום חלודים ופרוצים, ולמרות זאת מדברים עליהם המון לאחרונה. מיקומם לא ידוע - אולי בשמיים, אולי מתחת לאדמה. הם גדולים ומסריחים, מעוטרים קורוזיה, פיח ודם קרוש. מספרים שהשטן, בכבודו ובעצמו, מתגורר בגיהינום. הוא בעל הבית. "שטן", כך מכנים בישראל את האויב החמאסי, מה שיוצר סתירה באיום התנ"כי - אם לא מאיימים על יונה ביין, אז אין טעם לאיים בגיהינום על שטן.

ועדיין, בשתיים וחצי בלילה נפתחו השערים. הפתיחה החגיגית, יש לומר. מטוסי הקרב הנחיתו פצצות, כל הערוצים פרצו לשידור חפוז ומיהרו לדווח כי שר הביטחון הכריז שסוף־סוף "ייפתחו שערי הגיהינום בעזה ומרצחי ואנסי החמאס יפגשו את צה"ל בעוצמות שלא הכירו עד היום". אנחנו כבר יממה בתוך מסיבת הגיהינום הזו ואתם בטח שואלים את עצמכם, נו, לאן זה הוביל אותנו?

האמת, בדיוק לאותו המקום כמו בגיהינום הקודם. דקות בתוך האירוע, וב־BBC כבר מנו את מכלול הסיבות שבגינן ישראל אשמה בהכל; ערוץ אל־ג׳זירה מיהר ופתח עמדת שידור בין אמבולנסים, מחוץ לבי"ח עזתי, והקרין ברצף צילומים של ילדים מתים. והאמריקנים? הם עסוקים בעצמם. העולם שוב נגדנו, מה חדש?

בערוצים הישראליים: שגרה. רק לחץ צבאי יוביל למשהו, דקלמו השופרות. אח"כ שידרו הצהרה מיוחדת מכיכר החטופים ועוד סרטון של סמוטריץ' משפיל משפחות חטופים ומזלזל בסבלן. "לי נפתחו שערי הגיהינום היום", צעקה באולפן אמא מיואשת, ועל חולצתה תמונה דהויה של בנה החטוף.

כשהתותחים רועמים, הביטחוניסטים רצים לאולפנים. מה קורה? שאלו אותם, ואלה ענו בגמגום שחמאס מורתע וממוטט, אבל גם בעצם לא כל כך. מדי כמה שעות הגיע דיווח מסעיר: נהרגו בכירים, כנראה ראש מערך הרוגטקות של הארגון ומקורב לשר המים. ניר דבורי התרשם, אוהד חמו עדכן שהמחוסלים היו בכירים. איכשהו, כל חמאס בכירים. קידום מהיר מובטח.

זו תהיה המלחמה האחרונה, הבטיחו מוכרי החלומות לצופים התמימים - אבל חסרונו של דניאל הגרי, דובר צה"ל המפוטר, הורגש. בערב עלה לדבר רה"מ נתניהו ואמר: "אני שומע את הפרשנים מדווחים שקרים באולפנים - שהכל שיקולים פוליטיים - הם מהדהדים את תעמולת חמאס".

בערוץ 14, כמובן, רעש מהומה. הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה. המתנגדים לחידוש הלחימה הם תומכי טרור, חזרו וטפטפו את המסר לאורך שידורי אתמול. יערה זרד, לדוגמה, נתנה מונולוג לוחמני וקבעה ש"יש עיתונאים בישראל שמגינים על חמאס, מדבררים את חמאס, ומספרים שחמאס רוצה לשחרר חטופים רק כדי להאשים את נתניהו. נכון, הם מהתאגיד - על חשבוננו". יהיה בסדר, הבטיחו בערוץ, אוטוטו נגיע ל"ניצחון המוחלט", תסמכו על טראמפ.

ושוב צבע אדום, טיל מתימן. כזכור, הנשיא טראמפ הבטיח לחות'ים שהנה נפתחו עליהם שערי הגיהינום, אז למה דווקא אנחנו אלה שרצים למרחב מוגן?

ושוב הגיהינום נופל דווקא עלינו. בן גביר חוזר למשטרה בדיוק בזמן כדי לדכא את המחאות נגד הממשלה, החטופים ימשיכו להימק במנהרות, ופוליטיקאים בחסות התקשורת ימשיכו לשסות אותנו זה בזה. דיברו איתנו על היום שאחרי המלחמה, אבל ייתכן שאין לה סוף אלא רק לופ אינסופי?

כשחוזרים על אותו דבר שוב ושוב - לא תתקבל תוצאה שונה. לדפוק את הראש בקיר פעם אחת - בסדר, אבל להתעורר כל בוקר מחדש ולדפוק את הראש פעם אחר פעם בקיר, ועדיין להאמין שמחר יהיה טוב יותר - זה לחיות בתוך גיהינום. אנחנו חיים בגיהינום.