כשסדרת הטלוויזיה המקורית לילדים "הילדים משכונת חיים" עלתה בטלוויזיה החינוכית הישראלית בשנות ה־70, השחקן והבמאי קובי פרג' עדיין לא נולד.
אבל גם הוא, כמו כל הילדים שגדלו בישראל בשנות ה־80, עם ערוץ אחד בלבד, נחשף לשידורים החוזרים הבלתי פוסקים שלה. הסדרה, שנכתבה על ידי יוסי אלפי, הביאה למסך לראשונה ייצוג של ילדים מזרחים בטלוויזיה כשתיארה את חיי השכונה שבה גרים בעיקר בני עדות המזרח, הסבירה מושגי לשון והשאירה אחריה זיכרונות רבים ושיר פתיחה אלמותי אחד.
כעת היא זוכה לחיים חדשים עם "שכונת חיים" - גרסה חדשה שתעלה היום ב"כאן חינוכית" (בימים ראשון עד רביעי בשעה 15:30, בכאן חינוכית ובכאן box) בהשתתפות יוסי ואסה, שירי גדני, דקלה הדר, עדנה בליליוס, קובי פרג', אמלי קקון סלונים, אגם מדני, יוסי אלפי ועוד, ובבימויו של עודד רז.
בעידן המסכים והאינטרנט תזכיר הסדרה החדשה, שיצרה שני מלמד־ ניצן, את סוד הקסם שקיים בשכונה ובחיי הקהילה בבנייני הרכבות המקיפים חצר פנימית, שסביבה עסקים מקומיים. בשכונת חיים החדשה הבית הוא גם השכונה, הילדים משחקים למטה, שופכים את ליבם באוזני חזי מהמכולת (קובי פרג'), מדברים עם אילנה הספרית (שירי גדני), משתעשעים עם אברהם השוטר הקהילתי (יוסי ואסה) או מתווכחים עם שוש (עדנה בליליוס), שרואה הכל מהמרפסת.
"צפיתי בסדרה הזו בשידורים החוזרים בשנות ה־80 ואני זוכר שהעדפתי אותה על מרקו ושאר הסדרות המדכאות", מספר בחיוך קובי פרג', "בשבילי הסדרה הזאת היא זיכרון מאוד אינטואיטיבי חיובי, גם בגלל ששון גבאי ואריה אליאס ששיחקו שם, זה משהו שגרם לי לחייך".
יש דברים שנכונים לתקופה מסוימת, והצורך שהיה אז להנכיח על המסך גם ילדים בני עדות המזרח לא ממש קיים כיום.
"לא התעסקתי במה שעמד מאחורי הסדרה הזאת או בתקופה שבה היא שודרה, מבחינתי אנחנו מציגים לילדים חיי קהילה מגוונים בכל הצבעים והמינים. זה משהו שניתן היה לראות גם בסדרה 'ילדי בית העץ' שבה אני משחק, כך שהחינוכית מקיימת את הדבר הזה כבר שנים, וגם פה מביאה שוב קהילתיות כזאת שקשה לראות בשכונות המגדלים. יש בתוכנית הזאת איזו צניעות, סיפור על ילדים שעדיין חיים בחוץ, ואני גם חושב שיש איזו רוח שמרפררת אל הסדרה המיתולוגית המקורית".
אתה מאמין שהסדרה תוכל לרתק את דור המסכים של 2025?
"בכל מה שעשיתי בעשרות השנים האחרונות מול הקהל הצעיר אף פעם לא חשבתי על זה. אני מאמין שאם משהו עובר באופן חיובי, זה תופס את הילדים, ולא משנה באיזה דור זה. אותו הדבר היה ב'פיג'מות' בזמנו, וכמובן ב'ילדי בית העץ', שזו דוגמה קלאסית לסדרה בתוך חורשה.
"בסוף הריכוז והקהילתיות והחברויות זה מה שבא לידי ביטוי בתסריטים האלה, חברות בין ילדים, וזה משהו שמדבר לקהל היעד הזה, ואני חושב שכשזה מתמלא בחן ובעניין הם נצמדים לזה. אין מתכון מנצח לסדרה, אבל כן היתה פה התחקות אחרי הומור מסוים והווייב היה נורא טוב מבחינת התסריט, השחקנים. זה ניכר וזה הרגיש טוב".
ספר על הדמות שלך בסדרה.
"אני משחק את חזי מהמכולת, הנכד של אריה אליאס שהיה הבעלים של המכולת בסדרה המקורית. ביקשתי שתהיה תמונה שלו במכולת, ודאגו לי לתמונה. חיבבתי אותו מאוד. הוא היה שחקן מדהים, אז מהמקום הזה זה היה נחמד. זה משהו שתמיד עובד עלי, השכבה הראשונה התרבותית פה תמיד נוגעת".
יוצר מוערך
כשהוא לא משחק לילדים, פרג' הפך בשנים האחרונות אחד מיוצרי הדוקו המובילים שמצדיעים לגיבורי התרבות שלנו. אחרי שיצר יחד עם מוריס בן מיור יצירות דוקומנטריות על יוסי בנאי ושושנה דמארי, יצרו השניים סדרה בת שלושה פרקים, "שאגת ש"ס", על קורותיה של מפלגת ש"ס, סדרה ששודרה בהוט 8 ומועמדת לפרס האקדמיה על בימוי, ובדרך עוד שתי יצירות מסקרנות.
"בשנים האחרונות מוריס ואני עובדים על שני סרטים, האחד על יוסף שילוח, שנמצא ממש בשלבי סיום, והשני על יהורם גאון, שעתיד לצאת בקרוב. אבל יותר מכל הדבר הכי חשוב שצריך לעשות זה להחזיר את כל החטופים הביתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו