גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" הוכיח (שוב): הסיפור המרגש תמיד ינצח בריאליטי

אומרים שבריאליטי הסיפור האישי חשוב יותר מהכישרון. תביאו איתכם סיפור חיים קורע לב, תגרמו לשופטים לדמוע, לצופים להתרגש - ותגיעו רחוק.

בעונה הנוכחית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", שהסתיימה אמש (רביעי) במשדר גמר מפרך, בלטו בעיקר הסיפורים האישיים. החל מפרקי האודישנים וממש עד קו הסיום עטפה ההפקה את המתמודדים המובילים בנרטיב ישראלי מסוים, שהתבסס על סיפורם הפרטי. זה מה שניצח את העונה. זה מה שבנה את רביעיית הגמר. איך הם שרים ואיך ייראה הביצוע שלהם בתחרות הזמר האירופית - פחות חשוב כרגע.

גם במעמד הגמר כל אחד מהרביעייה דיקלם את הסיסמאות המלוטשות שכתבו לו עבור קמפיין הבחירות הזה.

"אחרי ששרדתי את התופת (פסטיבל נובה), אני צעד קטן לפני הגשמת חלום משוגע", אמרה יובל רפאל לצופים. דניאל וייס הזכיר לקהל את הוריו שנרצחו בבארי: "אני רוצה לייצג אותנו גם בשביל אמא ואבא". ואלרי חמאתי, שהסתובבה כל העונה עם תגית "הערבייה" על המצח, חזרה והצהירה נאמנות מדי חמש דקות: "זה העם שלי, זה הדגל שלי. אני אוהבת את המדינה"; ואילו מורן אהרוני והבובה הסגולה רד אורבך רכבו על המסר של "נביא לאירופה משהו שהם לא מצפים לקבל".

עונה שלמה זרקו עלינו נרטיבים. אסי עזר סיפר שהוא מחכה כבר שאירופאים ישרקו בוז לניצולת הנובה רק כדי שזה יראה (למי?) את הצביעות והמוסר הכפול. השופטים חפרו על צורך לאומי לשלוח דווקא את ואלרי, שעקב זהותה הערבייה תגרום לעולם לחשוב שאנחנו פחות גזענים ויותר ליברלים ממה שאנחנו באמת.

הסיפור האישי ממש הוטמע בכל בחירת שיר שההפקה המוזיקלית של התוכנית חיברה לכל אמן במשך העונה. כשיובל רפאל שרה אתמול את "Dancing Queen" - המסר התת־תודעתי ישר הציף את ההימלטות שלה ממסיבת הריקודים של הנובה. לעומתה, ואלרי זימרה את מילותיו של עמיר בניון "בצבא הכי חזק שבעולם, אלחם למענך", וסגרה את התחרות עם "Imagine" של ג'ון לנון - לא כי רצו לרמוז שיום אחד אולי ירצחו אותה, אלא בגלל המסר בשיר של לדמיין עולם ללא הבדלי גזע ודת.

אבל אי אפשר היה להתעלם מהזהות הערבייה של ואלרי חמאתי. במשך העונה הזמרת הזיעה ממאמץ רק בגלל הסיפור האישי שלה, בגלל המוצא שלה. לא ניסתה להתחמק, אלא סחבה אותו על הגב ורק ניסתה לשכנע.

היא התעטפה בדגל כחול־לבן, החצינה כל אלמנט ישראלי אפשרי, ורגע לפני שזכות ההצבעה עברה לקהל בבית אפילו ציטטה את ההמנון ואמרה בהקשר לשיר שביצעה: "מה שנקרא, עוד לא אבדה תקוותנו והיא לעולם לא תלך לאיבוד". ואז התקווה התנפצה כי התברר שחמאתי לקחה רק מקום שני, שישראלים לא ישלחו ערבייה לאירוויזיון, ויובל רפאל תהיה זו שתטוס לשיר בשוויץ.

בסיום, הסיפור האישי הוא זה שקבע. ככה זה בריאליטי, ככה זה בחיים עצמם. כששני סיפורים מתחרים ראש בראש על אהבת הצופים - אלה מצביעים בסוף בהתאם לסיפור ולנרטיב שהאכילו אותם עונה שלמה. תנו לישראלים סיפור עצוב על גבורה ותקומה, תדביקו לו בלדה נוגה - והם ינגבו את הדמעות וישר יצביעו בהמוניהם באפליקציה.

גמר הכוכב הבא לאירוויזיון 2025 | קשת 12, רביעי 21:10