רוצח יותר מדי סדרתי: דקסטר קם לתחייה, אך כלום לא השתפר

אומרים שמתים רק פעם אחת, אבל בטלוויזיה הקביעה הזו לא תופסת. יוצרי "דקסטר" שאפו בזמנו להרוג בסיום הסדרה את הדמות הראשית שלהם, אך נכנעו ללחצי רשת השידור ושמרו עליו בחיים. השנים חלפו, הקהל התמרמר וסדרת ההמשך "דקסטר: דם חדש", שיצאה ב־2021, הציגה עלילה שנועדה לממש את מותו המתבקש - ואכן, כך היא הסתיימה. בנו ירה בו למוות בשלג. אבל אי אפשר להרוג את דקסטר מורגן, לא משנה כמה מנסים.

"דקסטר: ההתחלה" ("Dexter: Original Sin"), שחמישה מעשרת פרקיה זמינים מאתמול ב־yes, נפתחת במותו לכאורה. דקסטר מובהל לבית החולים, הרופאים מבצעים החייאה, ליבו חוזר לפעום וקולו של מייקל סי. הול נשמע מחדש בטלוויזיה. בנשימותיו האחרונות הוא מתאר לנו בקולו הענוג איך חייו חולפים לנגד עיניו, ומכניס אותנו לסדרה החדשה. סדרת פלאשבק שמגוללת צעדים ראשונים בעולם הרציחות של המבתר עם הקוד המוסרי.

אז אולי מתים פעם אחת, אבל זה הסיבוב השלישי של דקסטר איתנו. אין הרבה, אם בכלל, רוצחים סדרתיים אהובים כמוהו. אך כשמחמיאים, מוכרחים להזכיר כי יש "דקסטר" של עד עונה 4 (עם רוצח הטריניטי) ויש את מה שהגיע אחריה: ארבע עונות מופרכות וסדרת המשך שניסתה לתקן את ההיסטוריה ולא הצליחה. כעת, הביאו סדרת פריקוול שמתעקשת לסחוט טיפות אחרונות מהתפוז החמוץ. למה, לעזאזל, להעיר את המתים?

דקסטר קם לתחייה, אך כלום לא השתפר. הסדרה החדשה מתרכזת בשתי תקופות: כשדקסטר בן ה־20 מתחיל להרוג ומתקבל לעבודה במשטרת מיאמי, לצד פלאשבקים לסיפור על אמו הביולוגית והחיבור שלה עם אביו המאמץ, הארי. דמויות מוכרות מוצגות בגרסאות צעירות, מבטיסטה עד מאסוקה, ושחקנים כמו כריסטיאן סלייטר ושרה מישל גלר מככבים. ועדיין, כשמתים וחוזרים לחיים - סוחבים את אותן מחלות ובעיות שהובילו למוות מלכתחילה.

שוב דמותה של דברה מורגן כתובה רע, ושוב דיאלוגים עושים גירודים של קרינג', והטוויסטים צפויים והעלילות חלשות, והסיפור נטחן עד אין קץ. פה ושם יש הבלחות וקריצות נוסטלגיות שמזכירות את "דקסטר" הישנה והטובה, אולם רוב הזמן זו התעללות בגופה.