"תרחיקו את הילדים מהסדרה": יוצר "משחק הדיונון" חושף הכל על העונה החדשה

אף אחד לא העלה על דעתו שהסדרה הדרום קוריאנית הדיסטופית והאלימה "משחק הדיונון" תהפוך לסדרה הנצפית ביותר בהיסטוריה של נטפליקס. בטוח שלא התסריטאי-הבמאי וואנג דונג-היוק, שיצר אותה לפני למעלה מעשור כאשר היה שרוי במצוקה כלכלית קשה. אבל זה בדיוק מה שקרה.

כעת, שלוש שנים אחרי סיומה הדרמטי של העונה הראשונה, נוחתת על שרתיה של ענקית הסטרימינג העונה השנייה, שכוללת שבעה פרקים. זו תוביל היישר אל תוך עונה שלישית ואחרונה, שצולמה כבר (ושתעלה ב-2025).

"כמובן שחלמתי והתפללתי שהסדרה תצליח", אומר וואנג (באמצעות מתורגמנית מיומנת) במהלך שיחת זום עם עיתונאים לרגל צאת הפרקים החדשים. "אבל לא ניסיתי להכניס מסר ספציפי אל תוכה, כי בסופו של היום, רציתי שהיא תהיה מבדרת ומותחת. כמובן שקיוויתי שאנשים יחשבו עליה אחר כך ושיבינו שיש כאן עוד עומק ולא רק בידור".

אחרי שעבדת למעלה מעשור על העונה הראשונה, היה לך הרבה פחות זמן כדי לכתוב ולהפיק את העונה הנוכחית. עד כמה זה היה מאתגר?

"קודם כל, לא עבדתי רק על הסדרה במשך העשור ההוא. אבל כן, זה נכון שהיה לי הרבה פחות זמן כדי לעבוד על העונה השנייה והשלישית מאשר על העונה הראשונה. מכיוון שהסיפור ממשיך את מה שכבר יצרנו בעונה הראשונה, זה היה קל יותר ממה שציפיתי. כי האתגר הגדול באמת היה יצירת העולם שבו מתרחשת הסדרה – החוקים, התלבושות, זירות ההתרחשות, הדרך שבה המשחקים מתנהלים. ואת כל זה כבר היה לנו.

"בכל מקרה, לא רציתי שתהיה הפסקה של יותר משלוש שנים בין העונה הראשונה לשנייה, אז עשיתי כל שביכולתי כדי שהעונה תצא ב-2024, ואני נוטה לעבוד בצורה יעילה יותר כשאני נמצא במרוץ נגד השעון".

כזכור, עלילת "משחק הדיונון" מתמקדת בתחרות בסגנון ריאליטי שבה משתתפים כמה מאות אנשים משולי החברה, שזקוקים לכסף באופן נואש. המשתתפים מתחרים ביניהם במשחקי ילדים שונים (כמו "דג מלוח" ו"פוגים", למשל), כאשר למנצח הגדול בתחרות מובטח סכום דמיוני של 45.6 מיליארד וון דרום-קוריאני (קצת יותר מ-32 מיליארד דולר). הטוויסט? כל המפסידים במשחקים נורים למוות.

ההצלחה של הסדרה לא הייתה מיידית, אבל ברגע שהיא תפסה תאוצה, אי אפשר היה לעצור אותה. מעבר להפיכתה לתופעה תרבותית כלל-עולמית, היא גם זכתה ב-6 פרסי אמי והניבה גרסת ריאליטי שנויה במחלוקת (שמשודרת גם היא בנטפליקס). בנוסף, הבמאי דיוויד פינצ'ר שוקד בימים אלה על גרסה דוברת אנגלית שלה.

בסוף העונה הראשונה (אל תמשיכו לקרוא אם אתם לא רוצים לדעת), גיבור הסדרה, סונג ג'י הון (לי יונג ג'ה), נותר השורד היחיד מבין 456 המשתתפים שהחלו את הטורניר. אך במקום לקחת את הכסף ולברוח, הוא החליט להישאר בסביבה כדי לשים סוף למשחק, אחת ולתמיד. כך גם מתחילה העונה השנייה, ששולחת את סונג לסיבוב נוסף על האי הקטלני והמסתורי שעליו מתקיים הטורניר.

עם זאת, לצד רבים מהאלמנטים המוכרים תמצאו כאן גם המון דמויות חדשות, שפע של וריאציות יצירתיות על סיטואציות שכבר ראינו, ולא מעט הפתעות, כאשר החידוש העיקרי הפעם הוא שבתום כל משחק מתקיימת הצבעה בין כל המשתתפים כדי להחליט אם ממשיכים לסיבוב נוסף או פורשים.

"בסוף העונה הראשונה אנחנו רואים כיצד סונג מחליט שלא לעלות על המטוס", אומר וואנג. "במקום זאת, הוא בוחר לרדוף את האנשים שמפעילים את המשחק. האם הוא ישיג את משימתו? האם הוא יצליח לשמור על הערכים שקרובים לליבו תוך כדי? זה הסיפור שרציתי לספר הפעם".

העונה הראשונה שאבה השראה רבה מהמצב הכלכלי הקשה שבו היית שרוי בשעה שיצרת אותה. מה סיפק לך השראה הפעם?

"הדבר העיקרי שהיה בראשי בעת כתיבת העונה השנייה היה מצבו הנוכחי של העולם, ואיך המצב הזה גורם לפילוג וליצירת צדדים שונים שעוינים זה את זה. כל כך הרבה דברים מפרידים בינינו כיום. גזע, דת, שפה, פערים דוריים, פערים כלכליים. זה מוביל לכך שאנחנו חושבים שכל מי שלא נמצא בצד שלנו וחושב כמונו הוא אויב שאסור לסלוח לו אף פעם. בפרקי העונה השנייה הנושא הזה בא לידי ביטוי באמצעות ההצבעות, שלמעשה יוצרות שתי קבוצות בקרב המשתתפים".

"למעשה", הוא ממשיך, "לאורך כל העונה בעצם ניסיתי לשאול 'האם יש תקווה עבורנו? האם יש עתיד לעולם שבו כולנו מחולקים לקבוצות ועוינים זה את זה?'. יצרתי את העונה השנייה מתוך מחשבה שאני לא רוצה לחיות בחברה כזאת".

מן הראוי לציין כי רמות האלימות והאכזריות – שהיו גם ככה גבוהות מאוד בעונה הראשונה - רק הוסיפו לטפס ולעלות, כך שבהחלט מומלץ להרחיק את הסדרה מהישג ידם של ילדים. באקט אחראי ולגמרי לא מובן מאליו, גם וואנג מבקש בתוקף מההורים להקפיד על כך.

"הסדרה הזאת נוצרה עבור מבוגרים", הוא מדגיש. "כפי שאמרתי לא פעם בעבר, הסיפור הוא אלגוריה למה שקורה בעולמנו. הסדרה מציבה מראה לחברה ומציגה כיצד חיינו הפכו לתחרות אינסופית, וכיצד אנחנו מתייחסים לחסרי המזל שמפסידים בתחרות הזאת. אני יודע שיש ילדים שנחשפים לחלקים מתוך הסדרה דרך יוטיוב או דרך פלטפורמות אחרות, וזה בהחלט משהו שמטריד אותי. עם עליית העונה השנייה, אני מקווה שההורים יוודאו שילדיהם אינם צופים בסדרה. ואם כן יוצא שהילדים צופים, אני מאוד מקווה שההורים לפחות ייקחו רגע כדי להסביר את הקונטקסט ואת הכוונה שעומדת מאחורי, כדי שלא יקרה שהדברים לא יובנו נכון וכדי שאף אחד לא ינסה לחקות את הדברים שהוא רואה על המסך".