כמעט אסקפיזם: סדרת האקשן ברוח התקופה שלא תוכלו להוריד ממנה את העיניים

בפרק הרביעי של העונה השנייה של 'הלביאות' העוסקת ביחידת חיסול המורכבת מנשים אמריקאיות, אומרת ג'ו (שמגולמת על ידי זואי סלדנה, אחת הכוכבות הגדולות של השעה גם בקולנוע) מפקדת יחידת עילית של ה"לביאות", לחיילת שהיא מנסה לגייס: "אם את מחפשת הוגן, תספרי את זה לחובבי המוסיקה בישראל או לילדים בעזה, אם תצליחי למצוא כאלה". 

והנה קיבלתם כל מה שאתם צריכים לדעת על העונה החדשה של סדרת האקשן המלחמתית, של היוצר טיילור שרידן ("ילוסטון"), שאמנם מייצר סדרות בקצב היסטרי, אבל מצליח להפוך לקול של ארצות הברית הנוכחית בעת הזאת: שמרנית, אלימה, מלאה בחשיבות עצמית מגוחכת ורוצה לחזור אל הסדר הישן והטוב גם אם נדמה שבסדרה הזאת, הנשים כאילו מנהלות את העניינים. אבל מעבר לכך שהיא יצירה רפובליקאית, היא פשוט סידרת אקשן מצויינת שלא תוכלו להוריד ממנה את העיניים, וגם זה משהו במציאות הטלוויזיונית המוזרה שלנו.

העונה הראשונה שלה עלתה בנובמבר 23', ולמי היה אז ראש לסדרות מלחמה. עוד מככבים בה, ניקול קידמן שלשם שינוי לא מביאה למסך פרצוף מפוחלץ בלבד, אלא מזכירה לנו שמדובר בשחקנים עם 40 שנות קריירה, כאשר היא משמשת כבכירה ב-CIA. הבוס שלהם, הוא כמובן גבר, ועוד אפרו-אמריקאי, שמשוחק באופן מפתיע למדי, על ידי מורגן פרימן שכבר היה נדמה שהקריירה שלו גמורה בשל הטרדות מיניות, אבל הנה, אצל הרפובליקאים הכל אפשרי, ובעיקר כל מה שהולך נגד הפרוגרס.

הנשים כאן עסוקות בשילוב הקשוח של קריירה תובענית בה הן נאלצות לשלב גם אימהות וזוגיות, ובדרך כלל הן משלמות מחיר כבד גם פה וגם פה, מה שגברים כמובן לא יכולים להזדהות עימו. גם אם הדברים נעשים ברפרוף, והדיונים לא באמת מעמיקים, הן מביאות כאמור זיקוק של ארצות הברית הנוכחית.

אז כן הנשים כאן בלתי עצירות, מאמצות התנהגות שכאילו מזוהה עם גברים, אבל גם כאשר הן מנוהלות על ידי כאלה, הן בסוף עושות מה שהגברים עושים הרבה יותר אכזרי. וכן, יש פה גם סקס, גם אקשן סוחף וגם דיאלוגים שכאילו נכתבו מעצרת בחירות בטקסס, אבל הכל ביחד עובד פשוט מצויין למי שמחפש אסקפיזם מהמלחמה בסדרת אקשן על מלחמה. מוזר ככל שזה ישמע.