"דיסקליימר" (אפל TV), שהסתיימה בסוף השבוע, היתה סדרה על סיפורים. סיפור בתוך סיפור, כשדרך התעלול הזה נעשה ניסיון מתמשך של היוצר לטשטש את ההבדלים בין אמת לבדיה.
בדיוק כאן היתה טמונה גם הבעיה של הסדרה. זו הסיבה שבגללה איבדה מהזוהר והעניין ככל שהתקדמה, ולא הצליחה להתרומם למרות קייט בלאנשט וסשה ברון־כהן.
וזה בהחלט ספוילר, אבל כשמבינים מתישהו במהלך שבעת הפרקים שלה כי לא כל המסופר לצופה אמת, וכי קיימת אמת אחרת ומקבילה - אז גם ברור שהרעים הם לא רעים והטובים הם לא מה שחשבנו. ואם ככה, אז גם הטוויסט הענק של פרק הסיום כבר לא באמת מפתיע.
והטוויסט הזה, עם השינוי המחשבתי שהוא אמור לעורר אצל הצופה, הוא כל מה ש"דיסקליימר" בנויה עליו. בלעדיו, היא סתם סדרה עם כמה כוכבי־על שבטח נשכח מקיומה מחר בבוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו