המו"לים - פרק הבכורה | כאן 11, 21:30
עיתונאים אוהבים לדבר על עצמם, זה ידוע ומקובל, אך יחד עם זאת נדיר לתפוס אותם מדברים בפומבי על העיתון שלהם, על המו"לים שלהם ועל הסודות הכי כמוסים והכי יצריים בתעשייה. הרי מי ירצה להסתבך עם האנשים שמשלמים את המשכורות ומושכים בחוטים?
עכשיו יש סדרת דוקו בת חמישה פרקים, שהושקה אמש בכאן 11, וכל כולה עיתונאים שמדברים על עצמם, על העיתונים שבהם עבדו, על עורכיהם ועל בעלי הממון. ואני, שעובד בעיתון, צריך לכתוב ביקורת על "המו"לים" מבלי להסתבך עם אף אחד בדרך. האם זה בכלל שווה את זה?
אם אתם מתחת לגיל מסוים, בוודאי תשאלו כעת: עיתונים מנייר - זה עדיין רלוונטי? לא מדובר באקססורי של דינוזאורים מההיסטוריה? ואיך כל הסכסוכים והיריבויות ביניהם קשורים לחיינו? אז יש לי סקופ בשבילכם. הם משפיעים עליכם ועל המדינה מאז הקמתה, והדוקו שיצרו עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי מסביר בפירוט מדוע לעיתונים ולבעליהם יש כל כך הרבה כוח ובאילו דרכים צברו אותו. אולי נהוג לעטוף מחר דגים עם העיתונים של היום, אבל ההיסטוריה לא נשכחת מהר ובהחלט ניתן להכין ממנה סדרות דוקו מוצלחות.
"המו"לים" היא סדרה שלא מאפשרת לצופיה להסיט את עיניהם מהמסך. היא סוחפת, אינפורמטיבית, מלאה בפיתולים ובתככים ומתבססת על עדויות נדירות ברמת האותנטיות שלהן, שמספקים למצלמה גורמים מעורבים ששוברים קשר שתיקה ממושך.
היא נדירה גם ברמת העיסוק המעמיק בכביסה הכי מלוכלכת של העיתונים הגדולים במדינה. ריגול תעשייתי, בגידות, דילים מסריחים, האזנות סתר, סגירת חשבונות, קומבינות, סיקור אוהד וחיסולים - הכל ועוד כלול בסדרה, ויטלטל גם צופים בלתי מעורבים.
"המו"לים" מלאה בסיפורים מטורפים שהתרחשו לאורך עשרות שנים ועל רובם לא קראנו מעולם. מדוע? בעיקר כי כמעט לא כתבו עליהם בעיתונים. קשר השתיקה סביבם והאינטרסים המרובים שמרו אותם מחוץ למכונות הדפוס, כי ככה זה עם עיתונים (ובכלל עם תקשורת ממוסדת) - היא זו שמחליטה על מה ומי מדברים, ובעיקר על מה לא.
"זה מדהים איך כמות החדשות שמתרחשות בעולם מדי יום מתאימה תמיד בדיוק למקום שיש בעיתון", אבחן פעם ג'רי סיינפלד. אבל אם מותר כבר לספר סוד גלוי, אז כפי שמוכיחה "המו"לים" לאורך פרקיה - דווקא המידע, הסיפורים והחשיפות שלא מתפרסמים בעיתונים הם הדברים המעניינים והחשובים באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו