יותר שאלות מתשובות: "המפקדת" הסתיימה - זה מה שחשבנו על סוף הסדרה

לשחרור המפקדת הייתי אומר שננסה להימתח להקשב, אבל מה הטעם? "המפקדת" קרעה חוגר והחזירה ציוד. שני פרקי סיום הסדרה שודרו אמש בכאן, ובתום שלוש עונות הגיעה העת לסיכומים.

אי אפשר לקחת ממנה את מה ששלה. הדרמה על האבסורדיות של בסיס טירונים הצמיחה כוכבים, השפיעה על התעשייה, קטפה פרסים, שאבה צופים ויצרה דיבור, אך בד בבד התברברה בחיפוש מתמיד אחר אמירה, בעיסוק אובססיבי בנטיות מיניות ובמיאוס מערכתי. כפי שקורה לכל חייל שבוז שנטחן בצבא שלוש שנים.

"המפקדת" היא סדרת בנות בכל היבט שלה. הגברים שלה היו דמויות חלשות ומיותרות, שקופות ומבולבלות, נגררות וכלומניקיות. כולם - בלי יוצא מהכלל. הקצין השבור שגילם דור הררי, יוגב הדוּש מהחמ"ל, מייקי מאוס הסמל הרכרוכי, וכך הלאה בשרשרת הפיקוד.

באחד הפרקים נרדפו שלושתם על ידי עורבת נקמנית, אז הם הסתגרו בחדר האוכל וכל הכלום שבהם נאלץ בלית ברירה לתכנן במשך פרק שלם תחבולת הימלטות מציפור. למה תמיד גברים כאלה טמבלים וחסרי אופי בסדרות נשיות? פעם, כשרק גברים כתבו טלוויזיה, נשמעו תלונות מוצדקות כי לא הצליחו לכתוב דמויות נשיות אותנטיות. עכשיו, כשנשים יוצרות סדרות משלהן, גם הן ברובן לא כותבות גברים נורמליים.

בעונת הסיום הדביקו היוצרים עטרה פריש וניר ברגר את קצות הסיפור, הרכיבו נרטיב על השתקת תלונות מיניות, על אטימות המערכת ועל אחוות נשים. זה תסס והפך את עונה 3 למגובשת ולממוקדת יותר מקודמותיה - פחות פנטזיות מיניות, יותר אידיאליזם.

וככה, אחרי שנדמה היה שהסדרה בכיכובה של אלונה סער מתפיידת לחור שחור, איכשהו מצאה לעצמה "המפקדת" כיוון ייחודי משלה. היא זחלה קדימה כמו שגדעון סער זחל בחזרה לממשלה של ביבי - בפיתולים מוזרים ובחלקלקות גראמפית.

סוף מסמל סיום. לכל סוף מוכרח להיות סוף, לא? "המפקדת" השתוקקה לסוף. האם הדמויות ייכלאו? האם יישארו בצבא? האם יקודמו בתפקיד? ומה נסגר עם מערכות היחסים שהתחממו - צליל ומייקי, נועה ואביב, צימר וטולי, ויסלר והמשולש המוזר? כל כך הרבה שאלות, וכמעט הכל נותר פתוח כשהפרק האחרון תם. איזה מעצבן זה כשלא יודעים לגמור. מה זה פה, "הסופרנוס"? ואיך נסכם ללא סוף? כשסדרה נגמרת זהו הרגע שעלי להכריע סופית את דעתי על היצירה בכללותה. מצוינת או גרועה? שווה בינג' או בזבוז של זמן? והאמת היא שלגבי "המפקדת" אין בכלל ספק שאני חושב ש...