"מפלצות: הסיפור של אריק ולייל מננדז" בנטפליקס: בינג' הגון שחוטא למציאות

אם צריך לאפיין את ארצות הברית של שנות ה-90 במילה אחת, ניתן לומר שהיא הייתה קרקס; ביל קלינטון ומוניקה לוינסקי, מילי ונילי שהחזירו בבושת פנים את פרסי הגראמי שלהם, טוניה הארדינג ששלחה אדם לפוצץ את פיקת הברך של ננסי קריגן ואנה ניקול סמית' (26) שנישאה לטייקון ג'יי האוורד מרשל (89). מאהבה כמובן, אין מקום לציניות.

גם הפשעים, המחרידים יש לומר, קיבלו נופך הומוריסטי כמעט בניינטיז. מהכותרות, דוגמת "הלוליטה מלונג איילנד" – איימי פישר, נערה בת 16 שניהלה רומן עם גבר מבוגר וירתה בפניה של אשתו, ועד מופע האימה במשפטו של או ג'יי סימפסון, בו נאמר המשפט "If the glove don't fit, you must acquit". בין לבין, העולם התוודע לאחים אריק ולייל מננדז, שרצחו את הוריהם.

הסדרה "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז" שעלתה בנטפליקס בסוף השבוע האחרון, וכבר הספיקה להתברג לראש טבלת הסדרות הפופולריות ביותר, מגוללת את הרצח המחריד שביצעו השניים. בשנת 1989 הם ירו בהוריהם, חוזה וקיטי מננדז, באחוזה המפוארת בה התגוררו בבוורלי הילס. האחים, שהיו אז בני 18 ו-21, נעצרו ובהמשך הורשעו.

מבחינת ויזואלית, הסדרה מצליחה ללכוד היטב את רוח התקופה. המכוניות, הטלפונים, אופנת הדושים הנהדרת שמאפיינת את האחים, שמעוררים אנטגוניזם קשה במחצית הראשונה שלה. שני צעירים מפונקים וחמדנים שלא הצליחו לשאת את אביהם השתלטן ואמם החלשה, והחליטו לירות בהם בסצנה הגרפית היחידה בסדרה.

מלבד אנטגוניזם, התחושה האחרת ששולטת בזמן הצפייה היא אי נוחות. יש מתח מיני ניכר בין האחים ולפרקים לא ברור אם הם קורבנות, שותפים לגורל אכזר תחת אב אנס, או צמד נאהבים סוציופתים. באחת הסצנות בסדרה מופיעה נשיקה בפה, באחרת ריקוד צמוד והעברת אצבעו של אריק על שפתיו של אחיו הבכור. הסיפור המשפחתי טרגי מספיק, גם בלי לבזוק גילוי עריות לקלחת בצורה כה בוטה.

לקראת מחצית העונה היוצרות מתהפכות; מנבלים האחים הופכים לקורבנות. במקביל, הפרקים מתחילים לזחול ואפשר היה לוותר על כמה מהם, מבלי לגרוע מהעלילה. התפנית מתרחשת בעידודה של עורכת הדין לזלי אברהמסון (ארי גריינור), שייצגה את אריק והייתה, ככל הנראה, אחת הארכיטקטיות שעמדו מאחורי האונס שבוצע באחים, לכאורה, על ידי אביהם. הטענות הללו מופיעות בסדרה בשלב די מוקדם, אבל במציאות האחים שלפו את קלף ההגנה הזה עשרה ימים בלבד לפני שהמשפט שלהם נפתח, בשנת 1993.

קל להבין מה ריאן מרפי מצא בסיפור של האחים שחיו בתמונת הפוסטר של המשפחה האמריקאית המושלמת וביצעו פשע נורא. בניגוד ל"מפלצת: סיפורו של ג'פרי דהאמר", שניסתה להתחקות אחר נפשו המיוסרת ש"דחקה" בו לרצוח, מרפי לא נבר בנשמתם של לייל ואריק. אין מניעים נסתרים, אין נפשות רדופות. רק בצע כסף ופינוק שגובל בניתוק מהמציאות.

חוזה מננדז, אותו מגלם חביאר בארדם האדיר, היה אדם שהטיל מורא על בני משפחתו. האם אנס את ילדיו? ואם כן, האם זו סיבה להרוג אותו ואת קיטי (קלואי סביני הנהדרת)? השניים כבר לא יכולים להתגונן אל מול ההאשמות הקשות שבניהם מפנים נגדם. התובע במשפט השני של האחים אמר, ובצדק, ששני העדים היחידים שיכולים לשפוך אור על הפרשה נרצחו. בפועל, רק לייל ואריק יודעים את האמת על מה שהתחולל בין כותלי הבית רחב הידיים בו חיו. הפרשנות של ריאן מרפי לסיפור רדודה לעיתים וחוטאת למציאות, אבל מדובר בבינג' הגון בהחלט.