חוטפים את הטראומה: הדוקו "העיר האבודה" מזכיר לנו שזה יכול לקרות לכל אחד

במהלך שירות צבאי, אבל גם בג'ונגל בקולומביה או ממיטה בקיבוץ בארי • כי אתה ישראלי או סתם כי היית במקום הלא נכון בזמן הלא נכון • ואם כל אחד עלול להיחטף, אז קל לדמיין אותנו בנעליהם, ואז לשאול מה אנו אמורים לעשות למענם

הישראלים ששרדו את השבי (ארז אלטויל שני מימין). צילום: ענת סרנה, באדיבות yes דוקו

העיר האבודה: 101 ימים בג'ונגל | yes דוקו, 21:00

ארז אלטויל שמור לי בטלפון בתור "חטופי", כי ככה קראו לו פעם בחבר'ה. את ארז, שמככב בסדרה תיעודית בת שלושה חלקים (מאתמול ב־yes דוקו), אני מכיר שני עשורים, והסיפור על קולומביה תמיד ריחף מעליו בכל רגע בחיים.

חטופי הוא הפרטנר הקבוע שלי לפסטיבלי מוזיקה והופעות בחו"ל. עשינו איזה שש נסיעות כאלו, חצינו מדינות, לקחנו סיכונים, פגשנו אנשים מוזרים, נדחפנו למקומות שאסור היה להיכנס אליהם, ועדיין בדיעבד החוויות הכי קיצוניות שלנו יחד היו לתפוס רכבת לכיוון ההפוך או כמעט ללכת מכות כדי להתקרב לבמה של ארקטיק מאנקיז. סטנדרטי יחסית. מה זה לעומת, נגיד, להיחטף על ידי גרילה קולומביאנית? בספטמבר 2003, בטיול תרמילאים בקולומביה, נחטף ארז עם שלושה ישראלים נוספים, שני בריטים, גרמנייה וספרדי על ידי ארגון הגרילה ELN. בלילה גשום נלקחו המטיילים ממיטתם בבקתה בג'ונגל בידי חמושים. כעת, 21 שנה אחרי האירוע, מגיע הדוקו "העיר האבודה: 101 ימים בג'ונגל", שנובר בסיפור החטיפה, מחלץ זיכרונות מודחקים מהמעורבים ומתכתב עם המציאות.

הדוקו מזכיר שחטיפה יכולה לקרות לכל אחד. "העיר האבודה",

ארז הוא המרואיין היחיד בדוקו שמחייך, ומעז להתבדח כשהוא משחזר את הטראומה. היתר משדרים נורמטיביות, אך אצל כולם היא מסתירה נפש עצורה, סדוקה ומכאיבה. ארז מספר שהצפייה בדוקו טלטלה אותו. זה לא הסרט הראשון שנעשה על החטיפה, אבל ממרחק הזמן וההתפכחות - פתאום, בעזרתו, הבין את עומק ההשפעה.

הוא גם זה שהתפוצץ הכי חזק והכי בדרמטיות בסצנת הסיום, כשעימתו בשיחת זום את ארבעת הישראלים עם מנהיג הארגון (החטיפה נועדה לשחררו מהכלא בעסקה), אשר ישב בקולומביה עם זקן מטופח והשפריץ תיאוריות למכביר. תשובות לא סיפק, רק התחמקות מאחריות וקלישאות על "לעשות רע כדי להשיג טוב". הדיאלוג השבור בין מתכנן החטיפה לנחטפים הפעיל את כל הטריגרים האפשריים אצל ארז והאחרים.

הדוקו שיצרו אופיר טריינין ועמרי קרונלנד מזכיר שחטיפה יכולה לקרות לכל אחד. במהלך שירות צבאי, אבל גם בג'ונגל בקולומביה או ממיטה בקיבוץ בארי. כי אתה ישראלי או סתם כי היית במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. ואם כל אחד עלול להיחטף, אז קל לדמיין אותנו בנעליהם, ואז לשאול מה אנו אמורים לעשות למענם.

כי כשחוטפים אותך - לא מדובר בסבל זמני (כפי שהצהיר לא מזמן נתניהו, שעבר פעם סדנת שבי ולכן הוא מבין גדול), אלא בטראומה נפשית וגופנית שהנחטפים וסביבתם סוחבים עד סוף חייהם. ארז הוחזק בשבי 101 ימים, ובקושי יצא מזה. 101 חטופים מוחזקים בעזה כבר כמעט שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר