רצחו וגם ירשו: הסיפור האמיתי והמטריד של האחים מננדז

ב-20 באוגוסט 1989, הגיעה שיחת טלפון מצמררת למוקד החירום. על קו הטלפון, בוכה ונסער, היה לייל מננדז בן ה-21, שסיפר למוקדנית שמישהו רצח את הוריו. ברקע נשמע אחריו הצעיר, אריק בן ה-18, זועק על אמו המתה.

כוחות המשטרה הרבים שהגיעו לאחוזה בשכונה היוקרתית בוורלי הילס, נתקלו במחזה אימה: גופותיהם של חוזה וקיטי מננדז היו שרועות בסלון הבית מול הטלוויזיה. הם נורו כ-15 פעמים, בין היתר בפניהם ובראשם, באמצעות רובה ציד. זירת הרצח הייתה כל כך אכזרית, עד שהחוקרים היו בטוחים שמדובר באירוע במעורבות המאפיה.

האחים עצמם תמכו בתיאוריית המאפיה. כשנחקרו במשטרה, סיפרו שהיו בסרט באותו ערב ולאחר מכן הגיעו לפסטיבל שהתקיים באודיטוריום הסיביק בסנטה מוניקה. לייל ואריק סיפרו לשוטרים שאביהם היה מסובך עם גורמים מפוקפקים, ועשה עסקים עם משפחות פשע. הם שוחררו מחקירתם, חזרו לאחוזה המשפחתית והתחילו לכייף.

על פי הערכות שונות, לחוזה וקיטי מננדז היו נכסים בשווי 14 מיליון דולרים. האחים הצעירים קיבלו חלק מהם והוציאו 700 אלף דולרים בחודשים ספורים. הם יצאו למסעות שופינג שכללו שעוני רולקס, נכסים, בגדי מעצבים, רכבי יוקרה ומאמנים אישיים.

ההתנהגות של האחים, שאמורים היו להתאבל על הוריהם האהובים, עוררה הרבה שאלות. מנגד, כל אדם מתמודד עם טרגדיה אישית בצורה שונה, ואין כמו תרפיה בקניות כדי לרומם את הנשמה. זה היה השלב בו המשטרה התחילה לחשוד בהם, אבל לא היו די ראיות. לייל ואריק הצעירים חיו את החלום הרטוב של כל ילד: בית ריק עם ארגזים של כסף.

האבל של אריק מובן. אחרי הכל, המשפחה נראתה כמו תמונת הפוסטר של התגשמות החלום האמריקאי; חוזה ברח מקובה לארצות הברית לאחר המהפכה, כשהיה בן 16 בלבד. כשלמד באוניברסיטה הכיר את קיטי, שהייתה מלכת יופי. השניים התחתנו ובהרבה עבודה קשה, חוזה התברג לתפקידים בכירים בתעשיית הבידור ההוליוודית. לייל הבכור למד בפרינסטון, אריק הצעיר שיחק טניס והיה מדורג במקום ה-44 בדירוג הלאומי, והעתיד נראה ורוד.

אריק הטרוד פנה לפסיכולוג שלו, ד"ר ג'רום אוזיאל. הוא ביקש לשוחח עמו ובפגישה התוודה וסיפר שהוא ולייל רצחו את הוריהם. תוכן הפגישה הוקלט והד"ר המפוחד שיתף את המאהבת שלו בממצאים. לאחר ריב סוער, היא הלכה למשטרה וחשפה שהאחים התוודו וכל השיחות עמם תועדו.

השניים נעצרו במרץ 1990, כאשר אריק נעצר שלושה ימים אחרי לייל, כשחזר ללוס אנג'לס מטיול בישראל. הסיפור טלטל את ארצות הברית והפרשה כולה הפכה לקרקס תקשורתי. המשפט של השניים שודר בטלוויזיה והפך לטלנובלה של ממש, כאשר כל אדם שצפה בו הביע דעה. יש מי שחשבו שהאחים הם צמד סוציופתים תאבי בצע, שרצחו את את הוריהם כדי לרשת את ההון המשפחתי. אחרים האמינו לגרסה של לייל ואריק, שטענו כי אביהם התעלל בהם במשך שנים. בין היתר, סיפרו שמעבר להתעללות נפשית, הוא נהג לאנוס אותם בידיעת אמם, שלא עשתה דבר כדי לגרום לו להפסיק. לדבריהם, הם רצחו את הוריהם לאחר שחששו שההורים זוממים לרצוח אותם.

בזמן שחוזה תואר כאדם שתלטן ואכזר שהשרה אווירה של אימה בבית ואיים על האחים שאם יספרו למישהו על ההתעללות - הוא ירצח אותם, קיטי תוארה כאלכוהוליסטית אנוכית, שהתעניינה יותר במעמד החברתי של משפחתה מאשר בבניה. לסלי אברהמסון, שייצגה את הבנים, עשתה עבודה טובה: המשפט הסתיים ללא הכרעה מצד המושבעים והם נשפטו בשנית.

המשפט השני היה מתוקשר פחות, בין היתר כי השופט לא התיר להכניס מצלמות לחדר הדיונים. בסופו של ההליך, אריק ולייל מננדז הורשעו ברצח מדרגה ראשונה וקשירת קשר לרצח. הם נדונו למאסר עולם ללא אפשרות חנינה, כך שהם צפויים לסיים את חייהם בכלא.

השניים ריצו את המאסר שלהם בנפרד, לאחר שהרשויות חשדו שהם עשויים לתכנן בריחה משותפת. הם הקפידו לשמור על קשר דרך מכתבים ובשנת 2022, הוחלט לאחד ביניהם אחרי כמעט 22 שנים בנפרד. האחים התחבקו ארוכות ובכו. בראיון שלייל העניק לרשת ABC, הוא אמר שהקשר בין אריק לבינו "חזק מאוד". עוד הוסיף שהוא מתגעגע לאמו, אך לא סולח לה. "אני אוהב את אמא שלי ועדיין מבכה את לכתה. החיים שלה נגמרו, כמו גם החיים שלנו, בגלל ההחלטה שלה לא להתערב במה שקרה בבית שלנו. איזו אמא מאפשרת לזה לקרות?".

הסדרה של ריאן מרפי ברשת נטפליקס "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז" על צמד האחים (ומהווה את העונה השנייה באנתולוגיית הרוצחים הסדרתיים שהתחילה עם "הסיפור של ג'פרי דאהמר") רק עלתה לשידור בשבוע שעבר וכבר עוררה את חמתו של אריק. בהצהרה רשמית וארוכה מטעמו של אריק (53), אשר פורסמה בעמוד ה-X של אשתו, תמי, טען הרוצח המורשע כי נגרם לו עוול, והוא אף תקף את מרפי ואת נטפליקס על אי שיקוף המציאות, בלשון המעטה. "אני אומר בלב כבד שריאן מרפי לא יכול להיות כל כך תמים ובלתי מדויק בנוגע לעובדות החיים שלנו, ולכן אני מאמין שאין אפשרות שהוא יצר את הסדרה ללא כוונת זדון", הוא כתב בין היתר והוסיף: "מרפי יוצר את הנרטיב הנוראי שלו על ידי איפיון מרושע ומזעזע של לייל ושלי, תוך כדי הוצאת דיבה.

"האם האמת לא מספיקה? תנו לאמת לייצג את עצמה. כמה מייאש זה לדעת שאיש אחד עם כוח (מרפי) מסוגל לחבל בעשרות שנים של התקדמות בחשיפת טראומות ילדות", טען אריק. "אלימות היא לעולם לא התשובה, לעולם לא הפיתרון, והיא תמיד טרגית. בשל כך, אני מקווה שלעולם לא ישכחו שאלימות כלפי ילד יוצרת מאות סצנות של פשעים מחרידים ושקטים, שמסתתרים מאחורי ההצלחה והזוהר ולרוב אינם נחשפים עד שטרגדיה פוגעת בכל המעורבים".