"לא הייתי מסוגל": זה מה שקולין פארל עשה כדי להתמודד עם צילומי הסדרה האפלה

ההופעה העסיסית והמענגת של קולין פארל בתור נבל העל הפינגווין הייתה אחת מנקודות השיא בסרט האחרון (לעת עתה) בסדרת "באטמן". כעת, פארל מקבל הזדמנות נוספת להיכנס תחת מעטה האיפור העבה שנדרש כדי לגלם את דמותו של הגנגסטר הנבזי ביותר בגותהאם - הפעם בסדרה משל עצמו, שמופקת בידי HBO, ושמבוססת (בחופשיות) על סדרת הדגל המיתולוגית של רשת הכבלים הוותיקה, "הסופרנוס".

"הפינגווין", שתעלה בהוט, yes ובסלקום טי וי ביום שישי, 20 בספטמבר, מתרחשת ימים ספורים לאחר שסרטו של מאט ריבס מ-2022 מסתיים. באטמן אמנם אינו נמצא בסביבה, אך האנטי גיבור שלנו, אוז "הפינגווין" קוב (פארל) מנצל את הוואקום שנוצר בעקבות מותו של מלך העולם התחתון, קרמיין פאלקון, כדי להתחיל לעשות את דרכו במעלה פירמידת הכוח. בדומה לטוני סופרנו, גם לאוז יש אמא שתלטנית שמשפיעה מאוד על מצב רוחו. והדמיון לא עוצר שם.

"באמת אמרו לי שאני קצת מזכיר את ג'יימס גנדולפיני", אומר פארל במסיבת עיתונאים מקוונת שמתקיימת לרגל השקת הסדרה החדשה. "אבל מוקדם יותר מישהו אמר לי שהזכרתי לו את הדמות של דסטין הופמן ב'קאובוי של חצות', ובשבוע שעבר חברים אמרו לי שאוז מזכיר להם את רוברט דה נירו בתור אל קאפונה ב'הבלתי משוחדים'. אז די ברור שההופעה שלי אינה מקורית במיוחד. אבל כל האלמנטים האלה באמת נמצאים שם בפנים, בתוך ההופעה שלי. כשחקן, כל דבר שאתה רואה, כל דבר שאתה שומע, הכל נכנס לתוכך, עובר דרך כל מיני פילטרים, ויוצא החוצה באמצעות הדמויות שאתה מגלם. אבל לא חשבתי על מישהו ספציפי כשבנינו את הדמות".

מלבד אימו, שאינה נותנת לו מנוח, עולמו של אוז מכיל מספר דמויות נוספות. בתחילת הפרק הראשון, הוא חס על חייו של פושטק רחוב בשם ויקטור (רנזי פליז) והופך אותו לעוזרו האישי, וקצת אחר כך הוא גם פוגש בסופיה (כריסטין מיליוטי), בתו הפסיכוטית והערמומית של פאלקון, שחושדת שהוא זומם נגדה ונגד משפחתה (מה שכמובן, נכון).

"מה שאהבתי בתסריט", אומר פארל, "זה את המורכבות ואת העושר. הסדרה לא עוסקת רק בפינגווין. היוצרת, לורן לה-פרנק, וצוות הכותבים שלה בנו עולם שלם שמאוכלס בדמויות מורכבות ורב רובדיות, וידעתי שאנחנו הולכים לספק הצצה מעמיקה ומעניינת אל תוך הטיפוס הזה, כדי להבין מה מניע אותו.

המקרבן שהיה קורבן

"אוז נולד עם מגבלות פיזיות שפגעו בו מבחינה רגשית ופסיכולוגית ונטעו בו תחושה של זרות. החברה התנהגה אליו בבריונות ובאכזריות. אני לא מצדיק את ההתנהגות שלו, אבל כשמישהו נוהג באכזריות, לעיתים קרובות נגלה שהוא בעצמו היה קורבן לאכזריות בשלב מוקדם יותר בחייו. אוז לא ידע איך לטפל בכאב שהצטבר אצלו, וזה משהו שמקבל אצלו ביטוי הדרגתי וגרוטסקי. וזה הדבר היפה בסדרה הזאת. היא לא רק קולית ואלימה ורוק'נרולית. לפעמים היא כן כזאת, כמובן. אבל אנחנו גם מציצים אל תוך הראש של הדמויות האיומות האלה ולומדים איך הם הפכו להיות מי שהן".

למרות שפארל נהנה מאוד להיות חלק מפנתאון הנבלים האגדי של עולם גיבורי העל ("דני דה ויטו ואני התכתבנו בינינו בצחוק וכל אחד מאיתנו טען שהוא הפינגווין הטוב ביותר", הוא צוחק), אם יש דבר אחד שעשוי למנוע ממנו לשוב לתפקיד לעונה נוספת הרי שזהו ריטואל האיפור היומי, שנמשך שעות רבות, ושהכביד גם על הנשמה שלו, מסתבר.

"שלא תבינו אותי לא נכון", הוא אומר בסופו של פירוט ארוך של כל השלבים השונים שנדרשו כדי לבצע את הטרנספורמציה הפיזית המרשימה שהפכה אותו לפינגווין. "אני לא מרחם על עצמי, ולהיות חלק מהקאנון של באטמן הוא כבוד גדול. אבל תהליך הורדת האיפור בסוף יום הצילומים, אחרי חמש עשרה שעות של עבודה, היה כמו להיוולד מחדש. הסדרה הופכת למאוד קודרת ככל שהיא מתקדמת, והדמות שלי הופכת לעוד יותר אכזרית ממה שהיא בהתחלה. זה בהחלט השפיע עלי ושמחתי להוריד את זה ממני ולשים את זה מאחוריי.

"כשעשינו את הסרט, הייתי חמדן וביקשתי ממאט ריבס שיכתוב לי סצנות נוספות. עכשיו, אחרי שעשיתי שמונה שעות של הסדרה, אני מרגיש שהספיק לי. במהלך הצילומים, כשחזרתי למלון בסוף היום, ראיתי רק סרטים של פיקסאר. הייתי חייב לראות דברים קלילים. לא הייתי מסוגל לראות שום דבר אפל. 'למצוא את נמו' פתר לי את הבעיה".