ישנן תחרויות ששקוף לעין מי ניצח אותן. ריצת מאה מטר? זה שחצה ראשון את קו הסיום. איגרוף? מי שנשאר לעמוד אחרון לוקח את כל הקופה. "רוקדים עם כוכבים" או "האח הגדול"? מי שקיבלו הכי הרבה הצבעות קהל. אותו דבר עם בחירות דמוקרטיות; את הניצחון גורף המתמודד שמשיג יותר קולות או אלקטורים. אולם מה החוק בנוגע לעימות טלוויזיוני בין מועמדים לנשיאות ארה"ב? אם איש לא פורש מהמירוץ עקב כישלונו לשכנע את הציבור (נגיד, ג'ו ביידן), איך נדע בעצם מי ניצח את מי?
רגע לפני, ניסו פרשני החדשות להסביר כיצד קובעים את זהות המנצח: אם דונלד טראמפ ידע לשמור על האמוציות, אם יצליח לא להקטין ולתקוף את יריבתו, לא לומר שטויות, לא להיתפס בשקרים ולהראות מומנטום של התחזקות - נדע שהוא ניצח; אם קמלה האריס תנצל את הבמה כדי לשווק את עצמה, תוציא את הנשיא לשעבר משלוותו ותוכיח שהיא לא ביידן - אז היא תוכתר למנצחת.
כי בתחרויות ללא חוקים מוחלטים, בוויכוחים בין השקפות עולם מנוגדות - כל צד יטען תמיד לניצחונו שלו. דיבייט על נשיאות ארה"ב הוא אירוע שבו כל צופה מחליט בעצמו על זהות המנצח, ולא רלוונטי מה אומרים פרשני שפת גוף שהוזמנו לנתח את העימות בטלוויזיה.
כל חמשת הערוצים הישראליים הקדישו את הלילה כדי לשדר את ההתנגשות בין טראמפ להאריס. ולמרות אחוזי רייטינג בודדים ומנומנמים שהתעוררו בשלוש בלילה, האווירה באולפנים שידרה מסיבה לדמוקרטיה. יונית לוי נראתה מאושרת כמו ילדה ביום הולדתה, ערד ניר הצהיר בפומבי על סלידתו מטראמפ, גיל תמרי התמרמר על סירוב נציגי מפלגת הרפובליקנים בישראל להתייצב אצלו בערוץ 13 (הם העדיפו את האולפן של 14), בעוד שהפגנה קטנה עם דגלי פלשתין הסיטה פוקוס בדקות שבהן ספרו לאחור ותהו מי ילחץ יד למי.
יונה לייבזון ב-12, נריה קראוס ב-13, נתן גוטמן ב-11 ויגאל רביד ב-i24 דיווחו לייב מחדר העיתונאים בפילדלפיה, שם נערך הדיבייט, בעוד שערוץ 14 היה היחיד שלא שלח כתב לשטח והסתפק בדיווח של בחורה ישראלית מביתה בניו יורק (צופה מושבעת של הערוץ, לדבריה), שסיפרה משהו על משהו. ואולי המבט המרוחק מעיד על משהו אותנטי, כי בינתיים בערוץ 12 התווכחו ערד ניר ויקי דיין לגבי ההעדפה הפרטית של כל אחד מהם, עד שבסוף סיכמו שזה לא חשוב כי גם ככה אין להם זכות בחירה.
הדיבייט בין טראמפ להאריס הורכב מאינספור קלישאות פוליטיות. שני המועמדים לא ענו על השאלות, התחמקו ממוקשים, לא הסבירו את המדיניות שברצונם לממש, לכלכלו זה על זה, והתמודדו עם שני מנחים שהקפידו להתערב, לקטוע ולהתעקש על בדיקת עובדות וקבלת תשובות. למשל, כשטראמפ טען שבספרינגפילד מהגרים אוכלים כלבים וחתולים. כן, בדיבייט הזה דיברו על אכילת חיות מחמד, ואיכשהו זה נשמע נורמלי.
כשהשמש זרחה והעימות הסתיים, גם טראמפיסטים מוצהרים כמו איתמר פליישמן ויערה זרד הודו בשידור של ערוץ 14 כי הנשיא לשעבר איכזב ולא סיפק את הסחורה. הם שיבחו את האריס, האשימו את מנחי הדיבייט המוטים והתווכחו עם יעקב ברדוגו, שהכריז: "תיקו עם יתרון קטן לטראמפ". לעומת זאת, בערוץ 12, פתחו שמפניות וצהלו. בשש בבוקר יונית לוי נראתה יותר מחויכת מאשר בתחילת השידור. "אין ספק מי ניצחה פה בעימות", הכריזה.
לא בכל דבר בחיים מוכרחים להכריז על מנצחים. לפעמים אפשר סתם להיאבק על דעות ולהיפרד בלחיצת יד. המנצח האמיתי ייקבע בעוד כחודשיים, וגם לאחר מכן עוד ימשיכו להתווכח על התוצאות.
העימות בין המועמדים לנשיאות ארה"ב | כל הערוצים, 03:00
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו