כבר זמן רב שלא נתקלתי בדמות כל כך בלתי נסבלת כמו אמילי קופר - הגיבורה האמריקנית של "אמילי בפריז". ואף שנדמה כי קיימת הסכמה על כך בקרב צופי הסדרה, גם בעונה הרביעית כלום לא השתנה. למעשה, כמות הדוגמאות שבעזרתן ניתן להסביר מדוע אמילי טיפוס מעצבן גדולה יותר ממספר הבגדים שהיא מחזיקה בארון. בחמשת פרקי החלק הראשון של עונה 4, שעלו בסופ"ש לנטפליקס (פיצול עונות זה קטע מעצבן בפני עצמו), אותה אמילי, שהחריבה חתונה לחברה הכי טובה שלה, שוב התמקצעה בלעצבן את כולם ואיכשהו לצאת מזה בסדר.
היא סיבכה סיטואציות פשוטות, גרמה לחבר לחטוף אגרוף, ואחרי שנפרדו השתמשה ללא רשותו בתמונה שלהם מתנשקים לצורכי קמפיין מסחרי. אחר כך ישבה עם חברות בבית קפה ונעלמה להן לפני שהגיע החשבון. העיקר, היא ממשיכה ללבוש קוטור.
אמילי בחורה שמנסה לרצות את כולם. מין פמיניסטית ששבויה ברצון להתחבב על גברים. היא "האישה הנכונה", אבל רק להגשמת רעיון פטריארכלי של איך אישה צריכה להיות. מיותר לציין כי גם אחרי ארבע עונות בפריז אמילי עדיין לא מדברת צרפתית, ומכריחה את המקומיים לדבר לידה באנגלית. למען האמת, אני לא יודע אם היא טיפשה, חסרת מודעות או סתם מרושעת ומניפולטיבית כי החוויות שצברה עד כה אמורות היו לגרום לה להתפתח ולהתבגר, אך היא נשארה מעצבנת ממש כמו בפרק הראשון. היו מי שהגדירו אותה כדמות הכי נוראה בטלוויזיה, ויש משהו נכון בהבחנה.
לפיכך, מתבקש לחזור לאמא הרוחנית של אמילי, וזאת קארי בראדשו. גם היא הובילה סדרת בנות בעיר גדולה ונראתה בזמנו כדבר הכי מגניב ביקום, עם חיי חברה עשירים, קריירה, תעוזה וטעם אופנתי יקר. קארי השפיעה על דור של נשים ועל עיצוב הפמיניזם, אך במבט לאחור הגיבורה של "סקס והעיר" היתה חברה איומה, אנוכית, שיפוטית, ילדותית ומתקרבנת. טיפוס מזויף.
ל"סקס והעיר הגדולה" ול"אמילי בפריז" יש אותו יוצר - דארן סטאר, והוא עדיין תקוע בניינטיז עם דימויים, התנהגויות ונורמות לא מעודכנים. כשמלבישים אותם על בחורה צעירה, שאמורה להיות קולית, מיוחדת ומודל חיקוי - כמו אמילי שעזבה את אמריקה כדי לפרוץ בעולם הפרסום של פריז - אז התכונות הללו גורמות לה להיות מעצבנת ברמות. ארבע עונות היא מעצבנת, ואין סיכוי שזה ישתפר.
"אמילי בפריז" - עונה 4, חלק ראשון | נטפליקס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו