"אני צוחקת גם כשזה כואב"

בגיל 71 חנה לסלאו לא עוצרת. כבר שנים היא מצחיקה את כולנו במגוון תפקידים על המסך ועל הבמות, והיא מתייחסת לעבודתה כאל שליחות. הערב היא תחזור למסך במסגרת העונה השישית של הסדרה "שקשוקה" בכאן חינוכית.

בעונה השישית של הסדרה, המבוססת על ספרי "שקשוקה" ו"אני מייקי", לסלאו תחזור לדמותה של תכלת, מנהלת בית הספר שמפגיש את הדור הצעיר עם הדור הבוגר, שם אנו מקבלים הצצה כנה לעולם הילדים ולבעיות שצצות בינם לבין עצמם ובינם לבין ההורים שלהם.

"אני מאושרת מהתפקיד של תכלת המנהלת. אישה משוגעת קצת, אבל נהדרת", צוחקת לסלאו. "זה לא בית ספר, אלא בית חינוך. תכלת מנהלת את המקום ביד רמה, והיא קצת מטורללת. האמת היא שאני מכניסה גם טרלול, אני מביאה מהבית את התכשיטים ואת הבגדים שלי, ואני מכניסה את חנה לסלאו גם לשם".

לדבריה, "הסדרה הזו עוסקת בנושאים חשובים כמו שיימינג, שמנופוביה, אחדות וערכים. אלה דברים שמעסיקים את בני הנוער מנקודת מבטם, אבל גם מהזווית של הבוגרים. באופן כללי, עבור הילדים והנוער הטלוויזיה היא גם כלי מחנך, לצד בית הספר, ויש בזה המון אחריות".

בזכות הסדרה, לסלאו מצליחה לשמור על פופולריות בקרב הדור הצעיר. "אני שומעת ומעודכנת, וחווה את זה ברחוב כשילדים וילדות ניגשים לבקש ממני סלפי. כשחברים שלי, שאין להם ילדים בגיל הזה, שואלים אותי איך אני פופולרית ומוכרת בקרב הצעירים, אני אומרת להם: 'אתם תכף תמותו, ואני צריכה קהל חדש'", היא צוחקת. "תכלת המנהלת היא כוכבת".

כוכבת אחרת שלנעליה לסלאו נכנסה לאחרונה היא הסקסולוגית הידועה רות וסטהיימר, שהלכה לעולמה בחודש שעבר, בהצגה "חנה לסלאו היא ד"ר רות וסטהיימר" בתיאטרון חיפה. המחזה מאת מארק סן ג'רמיין מבוסס על חייה של הסקסולוגית המפורסמת, שאותה לסלאו הספיקה לפגוש בטרם הלכה לעולמה.

המפגש שחיכתה לו

"ידעתי שאני עומדת לשחק את הדמות שלה בתיאטרון, ורציתי מאוד לפגוש אותה. פגשתי אותה בפעם האחרונה שהייתי בארה"ב, בטיול משפחתי. זה היה קשה להגיע אליה, אבל התברר לי שבעקבות שבץ קטן שהיא עברה בגיל 95 היא היתה בשיקום בברונקס. בעזרת בתה מרים היא הסכימה לראות אותי, וזה ממש לא מובן מאליו".

על המפגש ביניהן מספרת לסלאו: "היא ישבה בכיסא גלגלים. לא כל אחד רוצה שיראו אותו ככה, אבל היא הסכימה. זו אישה שעוד לפני המפגש איתה חקרתי על חייה ואהבתי אותה. היא המציאה את ההעצמה הנשית עוד לפני שנתנו לזה שם. היא המציאה את עצמה בכל פעם מחדש, צמחה וגדלה, בלי לפחד מכלום.

"יצאה הצגה יפהפייה, שבה אני מצדיעה לה. את יוצאת מההצגה ואת מאוהבת בה. זו הצגה עם המון הומור שמשלבת צחוק ודמע. יום לפני שהיא הלכה לעולמה, הבת שלה כתבה לי שהיא מוקפת באוהבים, ושהיא הספיקה להגיד לה שכשהיא תרגיש טוב יותר הן יגיעו לישראל לצפות בהצגה. זה היה כל כך אופטימי, אבל לצערי היא כבר לא הספיקה להגיע".

תפקיד חייה

כשהיא לא בתפקיד רות, לסלאו עולה על הבמות במופע היחיד שלה "מי מפחד מחנה לסלאו". גם בתקופה העצובה הזאת, האישה שרק שמה מעלה על פנינו חיוך כבר שנים ממשיכה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב.

"בתחילת דרכי ב־1975 עשיתי הצגה עם גדי יגיל בשם 'החיים הם לא ירח דבש'. זו היתה הצלחה לא רגילה, ולי, כיאה לבחורה בת 20 פלוס, היו מצבי רוח. בניגוד אלי, גדי תמיד היה מגיע שמח ומאושר. יום אחד שאלתי אותו איך הוא עושה את זה, והוא אמר לי: 'כשאני יוצא מהבית אני נועל מאחוריי את הכל'. זה תפקידי, באתי לעולם הזה כדי לשמוח ולשמח. בת של שורדי שואה שבאה לשמח אותם".

על החודשים הקשים שאנו עוברים לסלאו משתפת: "אנחנו בתקופה שלא היינו בה מעולם. יש ימים של ייאוש ושל מצב רוח ירוד - אבל אין מה לעשות, התפקיד שלי הוא לשמח. אני עולה לבמה ומצחיקה אחרים. אני הולכת לעבודה כדי לרפא, גם אותי וגם את הקהל. אני צוחקת גם כשזה כואב".

העונה החדשה של "שקשוקה" תשודר בימים א'-ד' בשעה 15:30 בכאן חינוכית ובדיגיטל