למה להיות מקורי, אם קל בהרבה לעשות שוב ושוב את אותו דבר? ואמנם, בשנים האחרונות מרבית הסדרות החדשות הן בעצם רימייק למשהו קיים - ספר, סרט, קומיקס, מחזה או סדרה ישנה. עקב החשש לקחת סיכונים עם רעיון מקורי, בתעשיית הטלוויזיה מייצרים עבורנו היום בעיקר עיבודים ליצירות שהצליחו בעבר, ומוכרים לנו אותם בעטיפה עדכנית חדשה.
"בחזקת חף מפשע", שסיימה אתמול עונה מצליחה באפל TV+, מבוססת על ספר רב־מכר שכבר תורגם לסרט ב־1990. תעלומת מי רצח את עורכת הדין קרולין פולהמוס, שותפתו המקצועית והמאהבת של התובע ראסטי סביץ' (ג'ייק ג'ילנהול), המואשם ונשפט על רציחתה ונואש להוכיח לכולם את חפותו.
גם הסדרה מנסה נואשות להוכיח לצופיה את נחיצותה, או אם תרצו: מספקת שינויים מובנים בדמויות ובסיפור כדי לענות על התהייה מדוע בחרה לעשות את מה שכבר עשו היטב לפניה. אבל כשלוקחים סרט בן שעתיים ומושכים אותו על שמונה פרקים - אין מנוס ממריחה ומניפוח, וזה פוגם ברמתה. נוסף על כך, ג'ילנהול לא מצליח לסחוב על כתפיו את התפקיד האייקוני של הריסון פורד, עד שלפעמים אמרתי לעצמי: "יאללה, שירשיעו אותו - גם אם הוא באמת לא רצח אותה - כי אין לי כוח אליו יותר".
בפרק הסיום נחשף הרוצח, והתברר כי זה לא אותו אחד מהספר והסרט. הם שינו את הסוף כדי לחדש משהו ולהצדיק את החידוש. והסוף החדש? לא בטוח שהוא טוב יותר או נכון יותר. אבל עם הצלחה לא מתווכחים - "בחזקת חף מפשע" היא הדרמה הכי נצפית של אפל עד היום, שכבר חודשה לעונה נוספת, והבאזז החיובי סביבה מרמז כי כנראה יש מותחנים שיכולים להצליח גם בפעם המאה.
"בחזקת חף מפשע" - סיום העונה הראשונה | אפל TV+
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו