נפילה מהקורה: סימון ביילס מגיעה לשלמות על מזרן ההתעמלות, אך לא במסך הקטן

סימון ביילס צומחת מהקרקע, נטפליקס

המשחקים האולימפיים שייפתחו מחר (רביעי) עם משחקה של נבחרת ישראל בכדורגל בפריז, הם סיבה לחגיגה כמובן בכל הקשור לעשיית הסרטים הדוקומנטריים. אם פעם היינו מקבלים סרטים רשמיים של המשחקים, בעידן שאיש לא חשב שעשייה דוקומנטרית היא מעניינת בכלל, או לחלופין, שסרטים דוקומנטריים על ספורטאים בפרט הם משהו ששווה לשים עליו כסף.

הראשונים שהבינו כי יש משהו בצילום ובתיעוד של האדם המשחק, היו הנאצים במשחקים האולימפיים בברלין 1936. המשחקים הללו שינו כל מה שחשבו עד אז ומאז על המשחקים האולימפיים, בין היתר בזכות הצילום עוצר הנשימה של במאית הבית של היטלר, לני ריפנשטאל. סרטה "אולימפיה" שינה את צילום הספורט לנצח, ובטח את העשייה הדוקומנטרית. המשחקים האולימפיים צולמו בצורה כל כך משכנעת, שהיה ברור כי המשחקים האולימפיים הם רעיון נפלא דווקא במקום המשוקץ ביותר שנערכו בו המשחקים אי־פעם.

מאז הלכו המשחקים האולימפיים והתמסחרו ללא הכר. התיעוד של הספורטאים הללו הלך והשתכלל. אם פעם חייה של ספורטאית־העל נאדיה קומאנץ' תועדו בסרט קולנוע ששודר בכל חופש גדול באייטיז, הרי הספורטאים של היום כבר מצלמים את עצמם מהשנייה שהם קמים בבוקר ועד לרגע שבו הם עוצמים עיניים. החיים של ספורטאי־העל של ימינו מתועדים ללא הפסק על ידם או על ידי גוף טלוויזיוני כזה או אחר.

לכן לא מפתיע שענקית הסטרימינג נטפליקס שמה את הז'יטונים שלה על גדולת המתעמלות בכל הזמנים, ואחת מהספורטאיות הכי גדולות של דורנו, אם לא הגדולה ביותר - המתעמלת האמריקנית סימון ביילס.

הכוכבת פרשה באמצע משחקי הקורונה בטוקיו לפני כשלוש שנים, כשהיא משאירה את חברותיה באולם ההתעמלות על סף דמעות ועשרות מיליוני מעריצים בבית המומים מכך שההצגה המרכזית במשחקים פשוט פרשה. ביילס קרסה מנטלית, סיפרה על הקושי העצום להיות ספורטאית אולימפית - וזכתה לתגובות מכל הצדדים. חלק קראו לה לוזרית, אחרים העריצו את הפתיחות שבה דיברה על חרדה. והנה, ביילס חוזרת למזרן בפריז, במה שקרוב לוודאי יהיו המשחקים האולימפיים האחרונים שלה כשהיא כבר בת 27, מבוגרת במונחי הספורט האכזרי שבו בחרה.

ביילס לכאורה נחשפת שוב ומספרת על הקשיים וההתמודדויות שלה, אבל אם בחמש הדקות הראשונות של הפרק הראשון אנחנו עוד נהנים לגלות דברים שלכאורה לא ידענו עליה, אחר כך העניין הופך מעיק. אולי היא כדמות לא מעניינת כל כך, אולי הבימוי לא סוחף, ואולי זו בכלל העריכה. ככל שחולפות הדקות הגיבורה מזכירה לנו שבסופו של דבר מדובר בסך הכל בספורטאית אמריקנית ולא מעבר לכך, והתוכן הופך להיות למעריצים בלבד. ספורטאים ובטח ספורטאיות אולי ימצאו בו עניין, אבל אם אתם לא מעריצי התעמלות כבדים, לא תרגישו פספוס אדיר אם לא תצפו בו.

כנראה הדבר האמיתי שנקרא סימון ביילס מגיע לשלמותו רק על מזרן ההתעמלות, הקורה או המתח, ודרכם היא מבטאת את עצמה בצורה הטובה ביותר. אם יש לנו טיפת מזל, הקיץ הזה יספק לנו פרידה אמיתית מהמלכה. עם כל הכבוד, בסופו של דבר המציאות הרבה יותר חזקה מעוד סדרה בינונית של נטפליקס.