לפני שאני כותב על הסדרה שעלתה אתמול ב-HOT, אני חייב לסנן קללה עסיסית מהסוג שאסור לכתוב בעיתון. וזה משום שאני לא זוכר מה חשבתי בזמן אמת כשצפיתי ב"הקללה" - מהסדרות הכי מוזרות ומדוברות בתקופה שבה שודרה ברוב חלקי העולם, לפני חצי שנה.
היא הגיעה לישראל באיחור מאוד לא אופנתי, וזאת ההזדמנות לבחון ממה כולם התלהבו. "הקללה" דומה במהותה לדברים הקודמים שעשה ניית'ן פילדר - אחד מהיוצרים המוערכים והשנויים במחלוקת של ימינו. סדרותיו תמיד משדרות וייב ריאליסטי, אף שהן אבסורדיות, וגם הריאליזם שלהן שנוי במחלוקת. "ניית'ן לשירותך" ו"חזרה גנרלית" משכו אליהן צופים מזן מסוים, שהחזון היצירתי של פילדר פוצץ להם את המוח.
בקיצור, גם "הקללה" פועלת באותה הצורה. היא סדרה מתוסרטת שמתנהגת כמו דרמה מוקומנטרית, שמתעדת תוכנית שיפוצים ופילנתרופיה שמבוססת על תוכן פרסומי ועל האינטרקציה בין זוג המנחים הנשוי (פילדר ואמה סטון). חצי שנה אחרי שצפיתי בפרק הסיום שלה, אני עדיין לא בטוח שהבנתי מה פילדר ניסה לומר, אבל זה בדיוק מה שהופך אותו למוערך ושנוי במחלוקת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו