התוכנית שתחשוף את הסודות מאחורי השירים המוכרים בישראל

בעידן שבו נדמה שלכל אחד יש פודקאסט, ואם אין לו - אז הוא בדיוק מפצח את הפורמט, לראשונה בטלוויזיה פודקאסט הופך לתוכנית.

הפודקאסט "שיר אחד" מבית "כאן הסכתים" עושה את המעבר המסקרן ומגיע למסך הקטן החל ממחר (חמישי) ובכל יום חמישי בשעה 22:00 בכאן 11 ובכאן BOX. ישתתפו בו אמנים רבים שיחזרו לשירים ותיקים ואהובים, ובעיקר לסיפורים שמאחורי השירים.

בין המשתתפים: מירי מסיקה, ריטה, רביד פלוטניק, בעז שרעבי, קורין אלאל, חנן בן ארי, אחינועם ניני, רמי קלינשטיין, צרויה להב, גלי עטרי, יעקב גלעד, חמוטל בן זאב, צלילי העוד, מוניקה סקס, תיסלם ועוד.

בראיון משותף מספרים יוצרי ועורכי התוכנית מאיה קוסובר וניר גורלי על הרגע שבו הבינו את העוצמה של "שיר אחד" ועל המעבר לטלוויזיה.

"אני חושבת שכל פעם היה עוד רגע של גדילה", אומרת מאיה כשאני שואלת מתי בדיוק הבינו שהפודקאסט שלהם הפך לתופעה, "כשעשינו פרק על נעמי שמר ועל 'ירושלים של זהב' הבנו את הכוח המטורף של הרדיו להוציא קולות מתוך הארכיון, ולנהל איתם דיאלוג כאילו הם בחיים. הפרק הזה קיבל תגובות מאוד חזקות גם במערכת וגם בקרב השומעים והשומעות, ובארוחת סיכום העונה שהיתה אצלי, לכל חברי המערכת, ניר אמר 'אני חושב שהגענו לפסגה ועכשיו צריך להפסיק'", היא צוחקת. 

זה היה רגע מכונן, ואז הגיעה הפעם הראשונה לייב מול קהל בדוקאביב בסינמטק, והיינו בהלם שהגיעו כמה עשרות אנשים לאולם שסיפרו שהם מקשיבים ואוהבים. בקיץ עשינו מופע לייב מול קהל בפסטיבל ישראל מול 4,000 איש וזה היה רגע משוגע ופתח לנו עוד ערוץ של איך לספר סיפור, ועכשיו הטלוויזיה".

ניר: "המעבר לטלוויזיה הוא יוזמה של כאן 11, כנראה שילוב של חיפוש תוכן של הטלוויזיה ורצון לקחת פודקאסט, לצאת מהקופסה ולעשות לו פורמט חדש. לתאגיד יש מה שאין להרבה גופי תקשורת, פריסת המדיה - רדיו, טלוויזיה ודיגיטל - ונעשתה פה מחשבה של איך אפשר לקחת תוכן שהצליח במדיום אחד ולנסות להעביר למקום אחר, וזו באמת קפיצה גדולה כי טלוויזיה זה קהל רחב יותר".

איך מצליחים לשמור על הקסם?

מאיה: "החזון היה להצליח לספר סיפור ולא לאבד מהקסם שיש אולי בסטורי טלינג של הפודקאסט, להיות אנחנו שמלווים יד ביד את הסיפור הזה ולא להפוך להיות הסיפור עצמו. הרבה פעמים בטלוויזיה המגיש והיוצר הופך להיות חלק מהעניין, ואנחנו החלטנו שלא נהיה על המסך, שנישאר מאחורי המצלמה והמיקרופון, ישמעו את הקולות שלנו אבל אנחנו לא הסיפור פה.

"אנחנו המספרים הכל־יודעים עם צוות גדול של אנשים שרוצים להביא סיפור של שיר, שזה התירוץ לדבר על ההתפתחות של המוזיקה הישראלית ועל הסוציולוגיה הישראלית".

ניר: "החזון באמת היה לא לאבד את האינטימיות שיש בסיפורים הרדיופוניים, אבל כן להתייחס לזה שנוסף ממד ויזואלי. זה לא רדיו מצולם, אלא זה לספר את הסיפור כמו בפודקאסט".