ולנטיינ'ס דיי הוא מין יום שנוגע רק בזוגות מאוהבים. אלה קונים פרחים, יוצאים לדייט במסעדה, אוחזים ידיים בשקיעה וממציאים מחוות דביקות. אבל ביום האהבה אפשר גם להישאר בבית, להתכרבל מתחת לשמיכה ולשים בנטפליקס קומדיה רומנטית באווירת החג.
בדרך כלל קומדיות רומנטיות מבעבעות קיטש ובנאליות. בת פוגשת בן, מתפתח משולש רומנטי, הבן מבולבל אבל חמוד, תפנית כלשהי הופכת הכל לבלתי אפשרי, עד שהבת מבינה כי נועדו זה לזה והם מתנשקים לפני כותרות הסיום. "יום אחד", שעלתה בסופ"ש בנטפליקס, היא קצת כזו - בת פוגשת בן באוניברסיטה, הם מבלים לילה חלומי ונפרדים לדרכם. מכאן הסיפור מתפתח לכיוון מעניין ושונה.
הסדרה, שמבוססת על ספר שהפך לסרט, שומרת על הקונספט המקורי ועל המבנה המיוחד של הסיפור. כל פרק קופץ שנה קדימה (בין 1988 ל־2004) ובוחן לאורך יום אחד את התפתחות הקשר ביניהם, עד שיבינו כי נועדו זה לזה לנצח נצחים.
"יום אחד" מצליחה להיות נוסטלגית, מבדחת, צינית, מרגשת, שמחה ועצובה, ובשלב מסוים מתהפכת לדרמה סוחטת דמעות ומדכאת. מה לעשות, סיפור אהבה חזק וטוב מוכרח להכיל את כל האלמנטים והרגשות הללו יחד.
"יום אחד", נטפליקס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו