העונה השלישית של "מנאייכ", דרמת המתח המשטרתית של כאן 11, תעלה הערב (רביעי) לשידור, ותשודר בימים רביעי ושבת בכאן 11 ובכאן BOX. בעונה הקרובה יחזור השחקן עמוס תמם לדמותו של ברק הראל, מפקד התחנה המושחת והמתוחכם שמצליח לתעתע כמעט בכולם.
בעונה הזאת הראל נמצא במו"מ לקראת חתימה על הסכם עד מדינה, ומופעל כסוכן על ידי איזי בכר (שלום אסייג). במשחק שהשניים משחקים החוקים משתנים שוב ושוב, הדמויות רוצות לנקום, והכל נעשה מאוד אלים, סבוך ומסוכן.
"ב-7 באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה, אירוע ששינה לנו את הדנ"א לתמיד", אומר תמם. "כל דבר שצילמנו לפניו כאילו צולם בחיים קודמים. אתמול הייתה הקרנה לצוות ולמשפחות, וזה היה מוזר, מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד חיילים נלחמים בעזה, ויש לנו יותר מ-130 חטופים ומשפחות שמחכות להם, ואני כל הזמן חושב על זה, ומנגד - חייבים להמשיך לחיות. אבל אסור לשכוח אותם לרגע, וגם אתמול בהקרנה הזכרנו את זה ודיברנו על זה. אני מקווה שהקהל שמחכה לעונה השלישית ייהנה ממנה, כי היא משוגעת".
השוטרים שעומדים במרכז הסדרה התגלו במציאות שלנו כגיבורים.
"אני חושב על זה, כי באמת התעסקתי בשנים האחרונות במשטרה, שהייתה על המוקד. היה קל להחליש אותה ולדבר עליה, והתדמית שלה הייתה במקום לא טוב - ובמלחמה הזאת השוטרים התגלו כגיבורי ישראל. עשרות שוטרים הגנו בגופם על אזרחים, ואני מקדיש את העונה הזאת לשוטרים של משטרת ישראל".
"הלב נקרע"
"איבדנו גם חבר לצוות, מתן מאיר, איש הפקה שלנו שהיה במילואים בעזה ונהרג בהתפוצצות של פיר מנהרה", מוסיף תמם. "זה לאבד חבר, מישהו שאני עובד איתו שנים, והעונה הזאת מוקדשת גם לו. כשאתה שומע על החיילים הלב נקרע, אבל כשאתה מכיר אישית מישהו - זה עוד יותר כואב וקשה.
"גם בקאמרי, מנהל הבמה שלנו אמיר עבודי איבד את האחיין שלו במסיבה. אחותו שהייתה במסיבה הצליחה לברוח, אבל בן הזוג שלה חטוף, אז הדבר הזה כל הזמן סביבנו.
"אי אפשר באמת להמשיך, אבל אנחנו גם מצווים להמשיך. לא לשכוח לרגע, להדהד את זה שצריך להחזיר אותם הביתה. חזרנו לתיאטרון (תמם משחק בקאמרי בהצגות "אדיפוס", "הבן של מושיקו הגדול" ו"גאון בכלוב"; מ"כ), האולמות מלאים, אנשים זקוקים לאוויר. אבל גם אם התיאטרון מעניק הפסקה לרגע, כשיוצאים - חוזרים לדבר החשוב באמת: להחזרת החטופים, לצורך לייצר כאן מציאות שנוכל לחיות בה".
עליית הסדרה לוותה בסערת מונא חוא, שבהתכתבות של השחקנית עם בת כיתתה בבית הספר למשחק ״בית צבי״, שהגיעה ל״ישראל היום״, כתבה כך: ״הם לא אנסו ולא ערפו. אין הוכחות שזה מה שהיה, זאת פרופגנדה כדי שהעולם יזדהה איתכם״.
תמם מגיב: "אני כואב את זה מאוד, מזועזע מזה. כשקראתי את זה לא ידעתי את נפשי. אנחנו שומעים הרבה על אנשים שמצדדים בחמאס בעולם, אוניברסיטאות באירופה או בארה"ב שלא מכירות את המציאות פה וסתם בוחרות צד. אבל כשמישהו חי פה וצפה באחת ממתקפות הטרור הכי מצולמות שהיו אי-פעם, שראה את הזוועות, את ההתנהגות התת-אנושית - אני לא מבין איך אפשר לצדד בזה".
