ואז הגיעה פולי: התמרון המפתיע של המלחמה שייך ללא ספק ליעל פוליאקוב

אחרי שצחקנו, נעבור לחלק האמנותי. תרשו לי, בתור אמרגן באזרחית, אני שמחתי לפגוש בצבאית אישה מן השורה הראשונה. כיסא 23. זמרת עם, רקדנית המדינה ואקרובטית השטחים. גבירותיי ורבותיי: יעלי המשתוללת.

המדינה במילואים, המסך נפתח והנה יעל פוליאקוב יושבת מולנו. היא מלרלרת עם אמא שלה בערוץ 11 ("מה שתגידו"), מובילה תוכנית אירוח לצד תם אהרון בערוץ 13, יש שידורים חוזרים שלה בלילות, וצונאמי סרטונים ברשתות חברתיות. התמרון המפתיע של המלחמה שייך ללא ספק ליעל פוליאקוב, שכבשה מחדש את המיינסטרים.

איכשהו, דווקא בתקופה הכי קשה של ישראל - הדמות הכי לא ממלכתית שאפשר לחשוב עליה פתאום טרנדית בטיקטוק, מככבת בשני ערוצים, וכל מה שהיא נוגעת בו הופך לדבש (תראו איך התפוצץ שיר של פנינה רוזנבלום שבוצע אצלה בתוכנית). יעלי שוב כוכבת, וזה אומר משהו על מצב הרוח הלאומי, על החרדתיוּת הכללית ורמת המרמור בציבור, וגם על המודעוּת וההשלמה עם מצבנו. זאת פוליאקוב, וזאת גם החברה הישראלית בחורף 2023.

אבל להפקיד בידי פוליאקוב חסרת הרסן שידור חי בערוץ מסחרי זה הימור מסוכן. חס וחלילה שלא תפלוט משפט שידליק עליה מגזרים שלמים. לא מומלץ בעיתות מלחמה (ואולי גם הסיבה שבגינה לא רואים את ברקוביץ' בערוץ המקביל). ועדיין פוליאקוב נשארה פוליאקוב - "בגלל שזה מלחמה אז אפשר להגיד הכל", הסבירה שלשום בשידור, ולא טעתה.

ובאמת, נדמה כאילו בשישי, מאוחר בלילה, היא פוסעת על זכוכיות ובוחנת אילו מילים תצליח לומר מבלי להסתבך. אחרי חודש של ניסיונות, פוליאקוב רק מתחדדת ומשתבחת, וההנאה מרובה. את האמירות הבוטות היא משגרת עם מצנחים של מודעות עצמית, הומור, התנשאות וקלילות, כך שגם אם לא מסכימים איתה  - קשה להתעצבן עליה.

איכשהו היא מצליחה לשפוך בפריים־טיים טינופים מיזנתרופיים נוטפי ארס, שמשקפים הבחנות נכונות וחשובות על המדינה, על החברה או על תעשיית הבידור. בין תיאוריות על אנשי לטאה וחייזרים לביקורות על נתניהו ועל האינסטגרם של נטלי דדון, בין עיסוק בעצמה ובחרדות לבין תיעוב של כל מי שנושם סביבה - יעל פוליאקוב היא כל מה שצריך כדי לשרוד את הטירוף הנוכחי. היא כבר ניצחה במלחמה הזאת.