לנטפליקס הייתה סדרה כמעט משכנעת על קיומם של חייזרים. למה כמעט? כי היא הרסה אותה, ובכן, עם חייזרים.
"מפגשים מהסוג החוצני" היה אמור להיות דוקו מרתק בן ארבעה פרקים מארבע פינות על הגלובוס שבהן אנשים וקהילות היו עדים לצלחות מעופפות, מפגשים עם חייזרים ותופעות מעולמות אחרים, אך ההתעקשות לתת כבוד גם לחוצנים מטורללים בקרב האנושות פגעה בו.
בטיימינג מושלם אחרי הגילויים המרעישים של אנשי CIA וחשיפת מסמכים סודיים מטעם הארגון, "מפגשים" הגיעה כדי לחזק את הסברה ש"אנחנו לא לבד". בטיפול רגיש בסיפורים שחלקם מדהימים וחלקם מטורללים לגמרי, היא החליטה לא לדחוף לצופה לגרון את הקביעה כי יש בוודאות פלישות של חוצנים, ונתנה במה לבני האדם בכל רחבי הגלובוס, אמינים יותר ואמינים פחות, לספר חלקם.
לצד הצלבות עדויות של תושבי עיירות בטקסס, ראיונות עם בכירים במערך ההגנה הגרעיני האמריקני ודוקטורים מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית – מופיעות גם תופעות שקושרות הכל להוכחות מהנצרות ולטרלול אנושי דוגמת מורה יפנית לדרמה שמשוכנעת שהיא חייזר חי ונושם וטוב לב, מה שבסופו של דבר מחליש מאוד את האמינות של הגורמים הרציניים בסדרה. חבל.
