מאז ימי פרסומות "הקרב על המילקי" המדינה לא זוכרת כזו מלחמה בסופר סביב מהלך של "שטראוס". בפינה השמאלית - חברת מזון שסגרה את ברז השוקו שלה על פרסומות הערוץ בשל הטענה כי הוא אינו משקף את "ערכיה". בפינה הימנית, תרתי משמע, ערוץ שהעלה קמפיין תגובה צרכנית הולמת. ערוץ 14 מעודד בשבוע האחרון חרם תשובה למי שמחרים את ברייק הפרסומות שלו.
מיותר לציין שהתירוץ ה"ערכי" של שטראוס לא פוגש את המציאות: אם בגלל אמירת פאנליסט (ארי שמאי) נחשב הערוץ כמפלג, רק על האלימות והבריונות בתוכנית האחרונה של "אופירה וברקו" "שטראוס" היתה צריכה להגיע להפסקת הפרסומות ולאסוף את כל המותגים שלה מהמדף. מעבר למאבק הצודק, בערוץ זכו גם לעשות היסטוריה קטנה: אמש בפאנל "הפטריוטים" הוצג סרטון משאל רחוב בציבור החרדי וקולות שאומרים "מי שמחרים את ערוץ 14 לא קונים ממנו... ככה עשינו ל'אנג'ל' וככה נעשה ל'שטראוס'".
מהי התגלית ההיסטורית? שהציבור החרדי רואה טלוויזיה. אולי אפילו מעורה במה שקורה על אותו מסך שאנחנו צופים בו. ואם הציבור החרדי כבר לא נמנע מצפייה במכשיר המשוקץ, אולי מתחילה פה אחדות קטנה וכדאי גם לעדכן את מי שמודד פה את הרייטינג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו