"הללויה" ו"ככה לא בונים חומה", הם רק חלק ממטבעות הלשון שטבע שדר הספורט המיתולוגי יורם ארבל. בכנס השפה העברית "לשון ראשון", שעומד בסימן עברית פורצת דרך ושיוקדש לחגיגות 140 שנה לראשון לציון, יקיימו מושב מחווה לארבל, שמציין השנה את יום הולדתו ה־80.
"זה לא שעשיתי הרבה חידושים בשפה העברית, והאמת היא שדווקא המשפט הכי מפורסם שלי הוא לא נכון בעברית", מספר ארבל, מבכירי שדרני הספורט בארץ, שהטביע ביטויים רבים. "במקום 'ככה לא בונים חומה', בעברית של האקדמיה הייתי צריך להגיד 'כך אין בונים חומה'", הוא צוחק.
לא תקני, אבל תפס לגמרי.
"נכון. אני חושב שהוא תפס בעיקר בגלל המוזיקה שלו, ובגלל האמוציות שנלוו אליו. בשידורים שלי אני מרשה לעצמי חופש, אני לא עושה שגיאות קשות בעברית. לא אגיד 'שלוש גולים'", הוא צוחק, "אבל עם זאת אני גם לא מקפיד להגיד חיפה במלרע, זה מכבי חיפה (במלעיל)".
לדבריו, "זה היה ספונטני לגמרי, אבל זמן קצר אחרי האירוע הבנתי כבר שיש פה משהו מעבר. אני חושב שזה צוטט באחד העיתונים מייד אחרי המשחק, ולאט־לאט זה השתרש בשפה. היום משתמשים בזה בהקשרים שונים - מפוליטיקה ועד לכלכלה, בכל פעם שרוצים להסביר איך לעשות משהו כמו שצריך. אני מודה שלא חשבתי שזה יהיה מטבע לשון, וגם קריאת ה'הללויה' היא משהו שקפץ לי בפיוז אחרי איזה מהלך מדהים של ארל וויליאמס במכבי תל אביב".
איך ההרגשה לדעת שהצלחת לייצר מטבעות לשון בלי להתכוון?
"זה נחמד מאוד, וזה משהו שגם אדבר עליו בכנס - איך ראוי להשתמש בשפה העברית בשידורי הספורט, עד כמה היא צריכה להיצמד לכללים הנוקשים וכמה חופש אפשר להשאיר שם. אני חושב שהיא יכולה להיות עממית, בתנאי שמקפידים על כללי היסוד".
גיל 80 מביא איתו חשבון נפש? מה אתה עושה היום?
"אני חושב שכל אדם בן 80 חושב מה הוא עשה עד היום ומה עוד מחכה לו. אני מנסה לשמור על הבריאות ולשחק גולף, מנהל את חיי בכיף, משדר כרגיל. עולם כמנהגו נוהג, רק שהיום אני לא עושה את האירועים הגדולים, כמו המונדיאל. שם נפלה החלטה להצעיר את המערכת".