יש חלומות שאנחנו לא רוצים להתעורר מהם, ויש סיוטים שלא היינו מייחלים לאף אחד להישאב אליהם בשנתם. גם על אלה וגם על אלה שולט מורפיאוס - מלך החלומות, איש החול, שהוא למעשה יצור אלמותי עם עורב צמוד וסטייל קודר, אשר מסתובב עם שקיק חול קוסמי, מפזר מתוכו איפה שכבר עשו ספונג'ה, ונמצא במרכז הסיפור של "סנדמן" - יחד עם בני משפחתו "האינסופיים". לפני כמאה שנה הוא נשבה במרתף של בן אנוש אכזר, וכעת לאחר שנמלט לחופשי עליו להחזיר את הכוחות שנלקחו ממנו, לתקן את עולם החלומות ולהקים מחדש את ממלכתו שהתפרקה בתקופת היעדרותו.
חוברות הקומיקס של "סנדמן" שיצאו לאור בין 1989 ל-1996 היו להיט מטורף ונחשבו פורצות דרך. במשך 30 שנה חסם היוצר ניל גיימן את כל הפניות לעבד את יצירתו לקולנוע או לטלוויזיה. זה לא שהוא לא רצה, אלא ששורש הבעיה היה היכולת לתרגם אותה למדיום חזותי. "סנדמן" בנויה בתוך עולם פנטזיה משורטט בקפידה, היא משייטת בין ממלכות לדמויות מיתיות, קופצת בין שנים ועידנים, בין כדור הארץ לגיהינום; "סנדמן" היא כמו חלום, וכדי להעביר את חוויית הקריאה למדיום אחר היה צריך לשמר במדויק את כל הרבדים. לבסוף, אחרי 30 שנה של חלומות - הגיעה נטפליקס, שסיפקה את הפלטפורמה ואת התקציב המפואר כדי להקים לתחייה את מסעותיו של סנדמן.
אם נתעלם מהעונה האחרונה של "דברים מוזרים" (שעלתה 30 מיליון דולר לפרק), אזי מיד אחריה "סנדמן" היא ההפקה הכי יקרה בתולדות נטפליקס. עונת הבכורה קיבלה תקציב מנופח של 165 מיליוני דולרים (הווה אומר, 15 מיליון נשפכו על כל פרק). מכיוון שנטפליקס מאבדת לאחרונה מנויים בקצב מתגבר, והיא מבססת את עתידה על הפקות כמו "סנדמן", עולה השאלה: האם הסדרה הזאת שווה את הכסף?
כי את ההשקעה קשה לפספס על המסך. היא נפלאה ונראית כמו אגדה, אך לעיתים כשמשקיעים כל כך הרבה בעטיפה, בבניית העולם הוויזואלי, בעיצוב של הלוקיישנים, בקסמים ובאפקטים הגרנדיוזיים - קצת מזניחים את העיקר, ופתאום הסיפור עצמו לא מתנהל באותו קנה מידה כמו התפאורה שלו. וככה, יחד עם פרקים נהדרים, דמויות מרתקות וסצנות מהפנטות, יש לא מעט רגעים שבהם לא ברור מה רוצים מאיתנו. חוסר יציבות זה כוח העל של הסדרה הזו.
"סנדמן" חוקרת את טבע האדם, משמעויות החיים, שקרים, אובססיות, פנטזיות ומציאות. היא תרתק אליה את מעריצי המותג האיקוני, תסקרן חובבי פנטזיה חדשים וכנראה גם תמכור פרנצ'ייז. עם זאת, ברור כי בינתיים היא לא מספיק טובה כיצירה כדי לשחזר את ההצלחה הנקודתית שפרצה ממנה כשהקומיקס פורסם לראשונה. עונת הבכורה שעלתה בסוף השבוע עוברת בקושי את מבחן המסך, ולא פותרת את התעלומה - האם השתלם לשפוך על הפרויקט השאפתני 165 מיליון, או שבדיעבד כדאי היה להשאיר אותו קבור בעולם החלומות שלא מתממשים?
באחד מהפרקים מציגים בפנינו מפגש חוזר בין שתי דמויות המתרחש פעם במאה שנה. בשיחתם מקונן האחד בפני האחר כי צפה במחזה של שייקספיר, והתאכזב כי שינו את הסיפור כדי לרכך אותו ולהתאימו מחדש למציאות. "ראיתי אתמול הפקה של 'המלך ליר'. האידיוטים נתנו לזה סוף טוב", הוא אמר. "זה לא יאריך ימים", ענה לו הגיבור, והסביר: "הסיפורים הדגולים תמיד יחזרו לצורתם המקורית".
